שלום שרונית.
בהערת אגב קטנה ציינת שההתנהגויות שאת מתארת לא לגמרי הופיעו ביום בהיר אחד, אלא שהדברים לא זרמו על מי מנוחות גם קודם. זה מעורר בי את השאלה איך התמודדתם בעבר, וגם, מה הקשה על הזרימה בעבר? האם הוא ילד שמתקשה לקבל שינויים וזקוק לשליטה מתמדת? האם הוא ילד בעל אופי דעתני במיוחד? האם משהו בתוך ההרכב המשפחתי הוא שמקשה על הזרימה?
הייתי מתחילה את הבירור בשיחה עם המחנכת שלו - לשמוע עוד על ההתנהגויות בכיתה, ולשמוע ממנה איך הוא מסתדר עם בני גילו ועם המשימות הלימודיות. לפעמים הקושי ההתנהגותי משקף בכלל קושי לימודי, שהוא מתגבר עליו למראית עין, אך גובה ממנו כוחות נפש. לפעמים יש סערה כללית בכיתה, שהוא רק מגיב אליה. וכמובן שיכולים להיות עוד תסריטים רבים. חשוב לקבל את מירב המידע מהמורה. ייתכן גם שווה לבדוק אפשרות להיפגש עם פסיכולוג בית הספר.
במקרה של ילד בן 7 נכון ונחוץ גם לנהל איתו שיחה ישירה - אנחנו רואים שבזמן האחרון אתה יותר מתפרץ, צועק או כעוס, אנחנו דואגים שאולי משהו מציק לך, או שקשה לך. איך היינו יכולים להקל עליך? מה היית רוצה לבקש מאתנו? גם אם הוא לא ישיב על כך ולא יבקש דבר, הוא יידע שההתנהגות שלכם מבטאת דאגה ואכפתיות.
ייתכן שיהיה צורך להתייעץ בנושא הצבת הגבולות והסמכות בבית, אם אתם רואים שתוך פרק זמן של חודשיים-שלושה אין הטבה משמעותית. כמובן, שגם המידע הנוסף עליו הצבעתי ישפיע על ההחלטה. לא הייתי מסנה "לדובב" אותו - עצם השאלות עשוי להיחוות כחקירה נגדית מאד לא נעימה, גם אם כוונתכם טובה ואתם עושים זאת ברגישות רבה. הוא עשוי לחוש שאתם לוחצים אותו או שירגיש תסכול רב עוד יותר. נסו כן לשתף אותו מצידכם באירועי היום שלכם, בדברים מעניינים או לא נעימים שאתם חוויתם - כמודל לשיתוף ודיבור זה חלק מאד משמעותי במשפחה!
בהצלחה,
אורית
www.hebpsy.net/orit