שושנה שלום,
פנייתך מרשימה כפנייה של אמא מודעת, עם סדר יום ערכי ומחשבה על ההורות וחינוך הילדים. אני שומעת שהתפיסות האלו מתחילות לפגוש מציאות אנושית אחרת, שגורמת לך לבדוק האם ככה אמורים חייכם כמשפחה להתנהל? במלחמות ומאבקים?
לדעתי, חשוב שתנסו להבהיר לילדכם, שהוא כבר די מבוגר, מה העמדה הערכית שלכם בנושאים השונים. אמרו לו במפורש שאתם חושבים שטלוויזיה היא בילוי שצריך לקבל במידה, שחטיפים מזיקים לבריאות, וכולי. ואחר כך נסו גם להקשיב לו - מה כייף בטלוויזיה? איזה חטיף הכי טעים לו? הוא הוא מרגיש עם ההגבלות שאתם מנסים ליישם בבית? תנו לו לבטא את עמדתו בהקשבה מלאה ובלי להתווכח, מתוך עמדה שככה הוא מרגיש, וזכותו להרגיש כל תחושה שהיא, בלי קשר לעמדה הערכית שלכם. אם הוא ירגיש שאתם קשובים לו באמת ומתוך כבוד ורצון לשמוע אותו - אפשר יהיה מכאן להמשיך הלאה - אולי להמשיך בהסדר הקיים, למרות התנגדותו, לפחות הוא יידע מה עומד מאחורי ההגבלות. אולי ניתן יהיה למצ וא פשרה שכולם יוכלו לחיות איתה טוב יותר ובלי מאבקים, אולי אתם תשקלו שנית את הצורך להטיל משמעת בתחום X או Y, או שפשוט תהיה לכם הזדמנות להציע חלופות משותפות לבילוי הזמן שלכם, כך שהצורך בטלוויזיה או בחטיף ממילא יקבל מקום משני בחייכם.
חשוב שלצד המאבקים יהיו לכם גם כמה שיותר התנסויות חיוביות כמשפחה, בילויים משותפים, תחומי עיסוק שתוכלו לחלוק. בנך הולך וגדל, וזה הזמן לחשוף אותו גם לדברים שמעניינים אותך, ולנסות לשתף אותו בעולם שלך.
בהצלחה
אורית
www.hebpsy.net/orit