רציתי להתייעץ לגבי שני עניינים.
אנו גרים במדינה רחוקה דוברת אנגלית. לביתי מטפלת ישראלית ואנחנו מדברים איתה רק עברית. באנגלית: היא הולכת לגן של 2.5 שעות כל יום ובנוסף כל יום פעילות מגוונת באנגלית:"חוג" מוסיקה, שיעור התעמלות ועוד. התחילה לדבר בגיל מאוחר קצת (לא זוכרת בדיוק). בגיל שנה ושמונה דיברה 50 מילים בודדות וכיום לא ניתן לספור (כמה מאות) של מילים בודדות. היא החלה לחבר מילים כמו "אין עוגיה" או "תודה אבא" אבל לא מעבר. מאוד שמחה, חברותית, מביעה עצמה מעולה ומקשקשת בשפה שלה (נואמת) המון. אנו נלך לאיבחון לגבי השפה אך רציתי לשאול לדעתך? אני קצת מוטרדת ולא יודעת אם בצדק.
ועוד נושא שלא נראה לי קשור אך בכל זאת. ביתי אינה אוהבת ללכך את הידיים לכן אינה מציירת בגואש או צבעי ידיים, אינה משחקת בבצק. גם כאשר אוכלת אם מתלכלכת מיד מבקשת שננקה לה את היד. היא מציירת בצבעים רגילים ובטושים המון. אוהבת ללטף ולהיות מלוטפת רק לא להתלכלך בידיים. מה דעתך?
המון תודה,
אמירה