בתי עוד מעט בת 10, ילדה מקסימה תלמידה טובה מאוד, חברותית.
בעייתה העיקרית של בתי הינה שאין לה חברות מכיתתה.
אף אחת לא מתקשרת אליה להזמינה, או סתם לקשר חברי.
אבל כשצריך שיעורי בית, או שאלות בנושא לימודים תמיד פונים אליה והיא תמיד נעתרת.
היא ילדה אחראית, מסורה ואוהבת להעניק.
יש לה חברות טובות מאוד מהכיתה המקבילה - בנות שהיו איתה בגן.
כל הסיפור התחיל שבכיתה ב' עשו שינויים בכיתות ושמו אותה בכיתה לא עם חברות שהיא בחרה - היה לה טוב ולכן לא העברנו
אותה כיתה היא גם לא רצתה.
אבל היום אחרי 3 שנים שהיא באותה כיתה אני לא רואה שינוי בחברויות, למרות שהיא מנסה- היא מתקשרת, מתאמת - לא מוותרת.
תמיד היא נענת בשלילה.
בתקופה האחרונה אני רואה שמאוד קשה לה, היא מאוד מבולבלת,
וטוענת שאף אחד לא אוהב אותה, אין לה חברות, וממש אין לה חשק ללכת לבית הספר.
הקשר שלנו כאם ובת הוא קשר נהדר, היא מספרת לי כל דבר טוב וורע - היא יודעת שתמיד אני פה בשבילה.
שאלתי העיקרית היא מה עושים?
גם לי קשה אם זה שקשה לה, ושכל בוקר צריך ממש בכוח להניע אותה.
אודה לתשובה למייל שלי.