בתי בת שנה וחצי, עד לפני יומיים ינקה בוקר וערב, ובמשך אחה"צ מתי שהתחשק לה. לאחרונה יצא לה פחות לינוק וכמות החלב ירדה כמעט לכלום, לקטנה (שמעולם לא לקחה מוצץ) זה בכלל לא מפריע, מבחינתה לשבת על הציצי גם חצי שעה ולהתענג. לי, זה הפך להיות מציק וכואב. כל זה יחד עם תחושת מבוכה כלשהי כשהיא תובעת "סיסי" בכל מיני מקומות בחוץ (תחושה שלא היתה קיימת עד כה אף פעם, כל עוד היתה מספיק קטנה), וגם תלות מסויימת וקושי להשאיר אותה בערב עם ביבי סיטר שתשקיב אותה, הביא אותי להחלטה ספונטנית לגמול אותה.
עברו עלינו יומיים לא קלים, בהם חיבקתי אותה המון, וכל פעם שהיא רצתה לינוק אמרתי לה שנגמר החלב, וניסיתי לבנות שיגרה קצת שונה כדי להסיח את דעתה, ובאמת אתמול היא הלכה לישון בקלות והבוקר גם.
אבל - היות ואין לי תכנון ללדת שוב, זו ההזדמנות האחרונה להניק. חשוב לי לציין שמאד מאד נהניתי להניק, במיוחד בערב זה היה זמן מיוחד לשתינו, ששאר בני המשפחה ידעו שאסור להפריע.
בקיצור, עדיין יש לי קצת חלב, ועלו בי הרהורים לחזור להניק אותה בערב, בזמן קבוע, למשל אחרי האמבטיה.
אני מאד מתלבטת האם זה נכון - בעיקר מבחינתה, אם זה לא יבלבל אותה.
אני אשמח לקרוא על מקרים דומים - והתוצאות, ובכלל דעות, גם מקצועיות וגם לא.
תודה, יום רגוע ושקט לכולן.