אם אני מבינה נכון, מפריעות לך התעוררויות הלילה ולא ההנקות, אז הייתי מציעה לפתור קודם כל אותן, ורק אח"כ לחשוב על גמילה ועל מעבר למיטה משלה. התהליך של גמילת לילה יכול לארוך כמה שבועות, ויש אמהות שמוצאות שקל יותר כשהתינוק לצדן מאשר ללכת הלוך ושוב כל הלילה...

בספר המומלץ "לישון בלי לבכות" (יש גירסה ייעודית לפעוטות, שטרם תורגמה. אם את קוראת אנגלית, נסי להשיג אותה - למחברת קוראים elizabeth pantley) - מוצע לנתק את הקשר בין ההרדמה להנקה. כמו שהיא נרדמת בגן בלי הנקה, כך לנסות גם בשעת ההשכבה. להניק, אבל לפני שהיא נרדמת לנתק ולסייע לה להירדם בדרכים אחרות.

אפשר לדבר איתה ולהסביר לה מראש (לא באמצע הלילה) - נניח מחר או מחרתיים מודיעים שמיום חמישי (או שישי, אם את לא עובדת בשישי) - לא יונקים יותר בלילה אחרי הנקה שלפני השינה, אלא רק כשיש אור בבוקר. מסבירים שאמא עייפה וכו', וחוזרים על הענין במשפטים קצרים ופשוטים. בלילה מנסים להרגיע ולעזור להירדם חזרה בדרכים אחרות.

בהצלחה!

תודה על התגובה המהירה
אני בהחלט אנסה אבל זה נראה לי מוזר לדבר איתה, האם הם מבינים בגיל כזה?
היא מתעוררת בלילה בבכי קל ע"מ לינוק ולא נראה לי שאוכל לנחם אותה כ"כ בקלות, האם לא כדאי שאבא ינסה לנחם אותה במקום?

אני חושבת שהם מבינים בכל גיל. בוודאי בגיל הזה כשהיא כבר אומרת כמה מילים בעצמה...
אין נוסחת קסם ואין דרך אחת. צריך לנסות כל מיני דברים ולראות מה עובד. אם אבא מוכן להירתם למאמץ, יבורך!