מומלץ לדחות כל ניתוח בתינוק רך, אם אפשר, למועד בו יהיה בשל יותר. ניתוח בגיל שלושה חודשים עדיף לפיכך על ניתוח בגיל שמונה ימים. לניתוח בגיל שלושה חודשים אין עדיפות מבחינת הפרדות העורלה מן העטרה (תהליך שמתחיל רק מאוחר יותר), ומבחינת הנכונות לערוך את הניתוח בהרדמה כללית. אחרי גיל שנה יותר מקובל לבצע את המילה תחת הרדמה כללית ויש לקוות, שגם שיכוך הכאב בשבועות שאחרי הניתוח טוב יותר.

חברותייך טועות לחלוטין, אם מבורות, אם מרגשי אשם. תינוקות יותר רגישים לכאב ממבוגרים ומסוגלים פחות להתמודד עם כאב חזק.ככל שהתינוק מתבגר זה משתפר. זכרון הכאב בינקות נותר לאורך זמן כזכרון פרוצדורלי.שהופך לחלק מן האישיות, אבל אינו נגיש כזכרון עובדתי. התינוקות הנימולים אינם "נרדמים" כפי שאמהות רבות רוצות להאמין, אלא נכנסים למצב של שוק. זכור המקרה של שני ילדים שלפני כמה שנים השליך אותם אביהם מגובה כמה קומות. אפשר היה לצפות שיבכו ויזעקו, אבל מי שהגיע אליהם ראה שני ילדים פצועים אבל לכאורה שלווים לחלוטין, הם היו בשוק!

אם בכל זאת תכנעי, השתדלי להקפיד על שתי זריקות הרדמה: רינג בלוק ודורזל פנייל בלוק, רק שתיהן ביחד יכולות לספק אלחוש סביר, אם כי הרבה פעמים רחוק ממלא, בעת המילה.

יתרון גדול בדחיה, שאולי בעלך יתרצה, ואם לא אולי את תחליטי, שרק על 'גופתך' יתעללו בבנך.

מקווה שתצליחי במאבק הקשה.