מקובל שילד שהיכולת השפתית שלו תקינה יכול ללמוד שתי שפות מינקות בלי "להתבלבל"; לגבי שלוש שפות ויותר, אני לא מכירה מספיק טוב את הספרות. האם מדובר בשני הורים הדוברים שפות שונות, ה"כללים" המקובלים בעניין זה הם: שכל הורה ידבר את השפה שבה הוא שולט ומרגיש הכי נוח. שלא יאמץ שפה שהוא לא מרגיש בה לחלוטין בנוח (ויש לכך גם השלכות רגשיות) ושכל הורה יהיה עקבי עם השפה "שלו" ולא יערבב, עד כמה שניתן. בגילאים המאוד קטנים לעיתים נדמה בילדים אלה כי חסרות להם מילים (בסך הכל יהיה להם אוצר מילים תואם גיל אך הוא עשוי להתחלק בין שתי השפות), ויכול להיות גם עיכוב קטן בדיבור, אך בסופו של דבר הילד בד"כ יוכל לשלוט בשתיהן. מצב בו השפה "בחוץ" (ובין ההורים) דבורה על ידי אחד ההורים, לרוב זאת תהיה השפה הדומיננטית של הילד. מקווה שעזרתי...