צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
קלינאית תקשורת
מנהל/ת הפורום: תמר בש
  גימגוםמירי 12:02 17/11/2008
שלום תמר,
בני בן שלוש וקצת בשבוע שבועיים האחרונים החל לגמגם,
הוא ממש נתקע במילה ולא מצליח לצאת ממנה.
עד כה הוא לא התייחס לזה וגם אני לא עשיתי עניין, אני מחכה בסבלנות עד ש"יצא מזה", אבל ביומיים האחרונים הוא ממש נתקע ולא מצליח להפסיק את הצליל שהתחיל בו, עד שעולות לו דמעות ולפעמים הוא אומר לי "אמא, אני לא מבין..." (מתכוון להגיד שהוא לא יודע מה לעשות כשהוא נתקע ככה) וממש מבקש עזרה.
נכמר בי הלב לראות אותו ככה.
מה עושים כדי לעזור?
   חוסר שטףתמר בש 13:02 18/11/2008
שלום מירי,

מה שאת מתארת הינה תופעה מוכרת בגילאים אלו, הידועה כחוסר שטף התפתחותי. הראיה לכך היא שרוב או חלק נכבד מהשאלות כאן בפורום הזה מתייחסות לעניין הזה. ברוב המכריע של המקרים הדבר אינו מתפתח לכדי גמגום ממש.

חשוב שתקשיבו לילד בסבלנות כשבעבר (או אף יותר), תנו לו לסיים את דבריו, אל תשלימו לו משפטים ואל תדברו במקומו.
אל תגידו "דבר לאט" וכדומה. גם כשהוא מראה תסכול, הישארו רגועים ופתוחים, תנו לו הזדמנות מלאה להתבטא.

כמו כן הייתי מציעה לשים לב לכך שאתם מדברים איתו ברוגע ובנועם, במיוחד בימים אלו שבהם הוא מתמודד עם חוסר השטף.
ברוב המקרים התופעה נעלמת כפי שהופיעה, תוך מספר שבועות עד חודשיים-שלושה.

תמר בש
   תמר,מירי 13:46 18/11/2008
מה בעצם גורם לגמגום הזה?
זה נראה כאילו זה התחיל פתאום ביום אחד.
עם השניים הקודמים לא נתקלתי בתופעה.
אני רוצה להדגיש שאנחנו לא מגיבים בלחץ או מאיצים בו או כל דבר אחר. להיפך.
ביקשתי גם משאר בני הבית לגלות סבלנות ונועם.
זה הוא שמבקש עזרה כשהוא נתקע ככה ואני תוהה אם מעבר לשקט, לסבלנות ולהבנה יש משהו שאני יכולה לעשות באותו הרגע שהוא מביט בי עם דמעות של תסכול.

תודה מראש.




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו