חשוב להגיב ליוזמות שלה, גם אם היא מפיקה משהו שנשמע לך מינורי, ואפילו ליייחס לה כוונה, כאילו רצתה להגיד משהו.כשהיא מפיקה הברה -חקו אותה (גם מוגזם) וחכו, אולי תחזור על כך שוב. כך מעודדים את ה"משחק הווקלי" שבו מתנהל מעין שיח בין ההורה לילד, התחלה והכנה לשיחות המילוליות שיבואו אחר כך. בנוסף, יזמו אתם, דברו איתה, תשחקו ותשירו, תוך שימוש במילים פשוטות וחזרתיות, אינטונציה ברורה ומתנגנת. כמו כן חשוב לשאול - האם היא מגיבה לקולות, מתעניינת בקולות, מפנה מבט למקור הקול?
שימו לב להפקות שלה - את אומרת שהיא שקטה בזמן האחרון - מה זה זמן אחרון? אם יש שינוי משמעותי (כלומר - היתה פטפטנית ועכשיו שקטה) לאורך זמן, מציעה לפנות לרופא הילדים ולהתייעץ איתו/ה. (במקרה כזה ייתכן שיהיה מקום לבדוק שמיעה.) אשמח לעדכונים!