שלום רב ובוקר טוב,
ביתי נולדה פגית בשבוע 32 במשקל 1.930 ק"ג. היום היא בת שנה וחצי. שוקלת : 10.2 ק"ג וגובהה: 80 ס"מ. ביתי ילדה חייכנית, סקרנית ופעלתנית. אוהבת לרקוד כאשר שרים לה ונהנת מקריאת ספרים. מזהה ומגיבה לשמה.
מבחינה מוטורית: מתהלכת סביב חפצים דוממים ( לא עם בימבה או כסא ), לפעמים עומדת ונעמדת לבד. לא אוכלת לבד. אני חותכת לה לחתיכות קטנות והיא לוקחת מן הצלחת ואוכלת ( באופו כללי לא אכלנית גדולה ). לא יודעת לשתות מקשית ומכוס לבדה.
אומרת מס' מילים די קטן: אבא, אמא, אממ (אוכל), אוטו, דה (כדור ), טטה = סבתא, דדה = דודה, הנה, תדה (תודה) וזהו. (סה"כ 9 מילים בעלי משמעות ). מג'ברשת המון! לא מחקה קולות של חיות. עברה בדיקת שמיעה תקינה. עושה "לא" עם הראש, לא מצביעה אלא רק מרימה את היד לעיתים מאוד רחוקות. לא מוחאת כפיים, לא עושה ביי ביי, נוקשת ב קוביות אחת בשנייה, מקישה בקסילופון כשמבקשים ממנה, מכניסה קוביות לקופסא, לא בונה מגדל מקוביות, מכניסה המון דברים עדיין לפה, מבינה פעולות כמו: תני, קחי, שימי פה.לא תמיד משתפת פעולה במשחק משותף. מאסדת ריכוז מהר.
שאלתי היא:
1. היות וזוהי ביתי הראשונה - האם יש פה לאור המתואר סממנים לפיגור כלשהו?
2. כיצד אפשר לעודד דיבור וחיקוי מילים?
3. אני בחרדות גדולות וכל יום עבורי הוא מעין הליכה אל הלא נודע. מי יוכל לעזור לי בעניין זה?
בברכה,
אילונה