אמנם לא שאלת ישירות לגבי השפה, אך תיארת את בנך בתחום זה, אז על קצה המזלג: בגיל שנתיים פלוס מבחינת ההבעה אנו מצפים לאוצר מילים ההולך ומתרחב של שמות עצם, פעלים, מילות תואר ומילות יחס, צירופים ההולכים ומתרחבים למשפטים מגוונים. אנו רואים בגיל זה התפתחות מתמדת, שינוי דינמי משבוע לשבוע. לגבי המובנות, הילד עדיין צעיר מאוד ו"מותר" שיהיו לו שיבושי היגוי. ספציפית ל"ש", זהו אחד הצלילים האחרונים שנרכשים בשפה העברית, ולרוב לא מטפלים בשיבוש הצליל הזה (כמו גם ה"שורקים" האחרים, ס, ז, צ) עד אחרי גיל חמש (!) אמת מידה כללית היא האם הילד מובן לאדם זר (לא רק לאמא?) האם מבינים יותר מ-60% ממה שאומר? ומה הוא עושה במקום ש"" -משמיט? מחליף לצליל אחר? או פשוט מוציא לשון מבין השיניים th - שזה השיבוש הנפוץ ביותר עד גיל גן חובה!