צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
פורום מיניות
מנהל/ת הפורום: ד"ר ענת בוצר, שירז אריאל דרורי, גילי פליסקין
  הצילו! תעזרו לי להבין את עצמי!אניני 17:01 05/07/2007
יש לי בעיה! אל תצחקו עלי,
בעיה עם המיניות של הבנות שלי כנראה,
הם בסה"כ בנות 3 ו5, ואני מתחרפנת כשהם מתעסקות עם הפות,
ממש מתקשה לראות את זה..

אם זה באמבטיה אני יוצאת וחוזרת אחרי דקה...

אם אני לא יכולה להיעלם מהאיזור אני מתחרפנת, משתדלת להזיז להם את היד בעדינות , או להסביר שלא עושים את זה בציבור וכו' וכו'
אם הם לא מפסיקות אני מרימה את הקול, זה חזק ממני! מה אני עושה עם זה

בשכל אני יודעת שזו שטות שבשביל הבריאות שלהם ושלי אני צריכה להתייחס לענין ממש בפשטות....
אבל כשהסיטואציה מגיעה אני שוכחת הכל ופועלת מהבטן..

לא! לא ממש קשה לי להבין מאיפה זה בא, קיבלתי חינוך פוריטני מאוד , אמא ששידרה שכל הנאה מהגוף היא בעייתית , הפריע לה אפילו כשהיינו בתור ילדות מציירות אחת לשניה על הגב...

אבל הייתי בטוחה שבתהליך ארוך השתחררתי מזה לגמרי, במיניות שלי ובהתיחסות שלי לגוף,

ופתאום שזה צץ אצל הבנות זה מקפיץ לי ת'פיוז,

כאילו , מה קורה פה? לי מותר ולהם אסור? אני משליכה עליהם את הבעיות שלי? אני חוזרת על הדפוס שראיתי אצל אמא שלי בלי יכולת להשתחרר?

תעזרו לי להבין את עצמי בבקשה..
   שלום לךשירז אריאל דרורי 20:32 05/07/2007
אישה יקרה,
ראשית אני מחזקת אותך על שאת מזהה את הבעיה כבעיה שלך ולא של הבנות. יכולה בהחלט להזדהות עם המבוכה שזה יכול ליצור אם הן עושות זאת בחברה. קצת לנחם אותך שגם אצלך אין מדובר "בבעיה" אלא דפוס מילדות ודפוסים קשה לשחרר גם כשמבינים אותם. אומנם אינני רופאה ואני חושבת שכדאי לך לשוחח על כך עם פסיכולוגית ילדים אשר תאשר לך שהתופעה מאוד ידועה אצל בנות ונחשבת לבריאה.זה יביא לך שקט נפשי שחשוב שתשיגי. לרב ההמלצה תהיה שכן מותר ורצוי לכוון אותן לעשות זאת בפרטיות. מעבר לזאת נסי לבדוק אם התופעה לא באה כדי למשוך את תשומת ליבך, מה קורה לאחר שאת מרימה קול? (ואין הורה שלא מרים מידי פעם קול על ילדיו) האם הן כבר קלטו שזה מעורר בך תגובה נסערת וכך מנסות "להשתמש" בזה כדי למשוך אותך. אם תסיקי שכן, תוכלי לפעול בנדון. הרעיון הוא קודם כל לנטרל את הזעם שזה יוצר לך. שנני לעצמך שזו תופעה נורמלית וכמה טוב שיש להן התפתחות תקינה, במקביל, תוכלי להגיד משפטים בנוסח "אני מעדיפה שלא תעשו את זה עכשיו" ולגרות אותן למשחק כלשהו או פעילות. אם הן עושות את זה ביחד, יש גם אופציה שזה סוג של משחק בינהן, משהו משותף שהן אוהבות לעשות. כאשר זה קורה תוכלי למנף את זה להזדמנות להסביר להן שאיבר מינן הוא פרטי שלהן לחלוטין וכל מגע בו הוא אישי. ככל שתגובתך תהיה רגועה יותר, כך הן ילמדו שזה לא "מלוכלך" וגם ילמדו לפתח את מושג הפרטיות.
טיפ אחרון: שוחחי איתן שיחה רגועה בזמן שהן רגועות ולא מיד לאחר שהן "עושות את זה", בזמן שאתן ביחד בבית.

מקווה שעזרתי ולו בקצת, ממליצה בחום על פגישה או מס' פגישות עם אשת מקצוע בתחום התפתחות ילדים.
   אניני יקרהגילי פליסקין 16:05 07/07/2007
החוויה שאת מתארת מאוד טבעית - לנשים רבות קשה לראות את הבנות שלהן (או את הבנים שלהן) מאוננות, ולא תמיד הן יודעות איך להעביר את המסר הנכון. אוננות היא לא רק פעולה פרטית שאנחנו לא רגילות לראות מול העיניים, היא גם פעולה שיש לה דימוי שלילי בחברה ולעיתים קרובות זוכה ליחס מגנה ואוסר, כמו שאת מתארת שזכית לו מאמא שלך. לכן לא מפתיע שקשה לך לראות את הבנות שלך נוגעות בפות שלהן, ואל תלקי את עצמך על מה שאת מרגישה. ברגשות שלנו לא תמיד אפשר לשלוט, אבל בהתנהגות שלנו ובמסרים שאנחנו מעבירות - אפשר ואף רצוי.
חשוב שתעשי הפרדה בין האוננות שלהן למה שאת מרגישה כלפיה, ותקפידי לא להעביר מסר לפיו הפעולה עצמה היא מגונה או רעה או אסורה. כמו שאמרת, אפשר לחזור ולהגיד שבסדר לגעת, אבל שזה משהו שעושים בחדר, בפרטיות, כמו פעולות אחרות שהן ילמדו עם הזמן שלא מקובל לעשות בציבור (לחטט באף, או להתפשט, למשל). את יכולה גם להגיד שזה בסדר לעשות נעים, אבל שאת מבקשת שלא יעשו את זה בנוכחותך. הרי יש הרבה הרגלים של אחרים שמפריעים לנו, ואנחנו מבקשות שלא יעשו לידינו, מכל סיבה שהיא. ככל שאת יכולה תנסי להגיד את הדברים ברוגע, גם אם את צריכה לחזור עליהם כמה פעמים. החינוך לפרטיות, בהקשר הזה, הוא גם לטובתן.
אני מקווה שעם הזמן תוכלי גם קצת פחות לכעוס על עצמך, ולמצוא את האנרגיות להעביר את המסרים שחשוב לך להעביר, בשביל הבריאות של כולכן, כפי שאמרת :-)
   שירז וגילי - אני מודה לכם, עזרתם!אניני 22:57 07/07/2007




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו