אנחנו נשואים כ- 10 שנים, 2 ילדים. בגדול אנחנו טיפוסים מאוד שונים בהיבט מסוים. אני אדם מאוד מיני, יצרי, תשוקתי, בן זוגי פחות. מאז ומתמיד אני הייתי יותר יוזמת ויותר בעניין אבל איכשהו חייתי עם זה בשלום. לאחרונה עקב שינויים ודברים אישיים שעברתי אני, עשיתי בחינה מחדש של היחסים שלנו בהקשר זה. הגעתי למסקנה שאני מאוד לא מסופקת מינית. הכוונה שלי היא לא רק ליחסי מין עצמם ולא רק בהקשר הגופני אלא בהקשר הרחב יותר. שאין ביננו תשוקה, שאין מיניות באוויר (אלא רק כשכבר נמצאים יחד במיטה), אין טיזינג ויותר מזה: אני מוצאת שבן זוגי לא מחמיא לי ואני לא מרגישה שהוא חושב ומרגיש שאני סקסית. מאחר ואני מי שאני, לי זה חשוב ברמה היומיומית, חשוב לי בצורה מהותית, מחזק לי את האגו ונותן לי כוח ומוטיבציה. אני מרגישה שאני יכולה לקבל ולהשלים עם זה שיש רק גבר אחד בחיי שאיתו אני מקיימת יחסי אישות אבל חייבת שזה יהיה עם נופך מיני ותשוקתי, אחרת זה ממש לא מספיק לי. לקח לי הרבה זמן ובסוף קיימתי שיחה עם בן זוגי. בשורה התחתונה התשובה שלו היתה תשובה שלרוב אופיינית יותר לנשים. הוא אמר שכאשר הוא מוטרד מדברים באופן כללי או דברים שקשורים אלי, זה באופן אוטומטי משפיע עליו בהקשר המיני והתשוקתי. אצלי זה בדיוק ההפך, כשאני מוטרדת, זה "מחזיק" אותי. הרגשתי שאנחנו בסוג של מבוי סתום. אם נשב ונחכה עד שלא יהיו טרדות והכל יהיה בסדר ואז נתפנה לזוגיות ולארוטיות, זה לעולם לא יקרה. אני נוטה לחשוב שההבדל ביננו כבני אדם הוא כזה מהותי בהקשר זה, שלעולם לא אהיה מסופקת. אני אישית כן מרגישה צורך ורצון להחמיא לבן זוגי שהוא סקסי ושבא לי עליו... (גם אם בסופו של דבר מגיע הערב ועייפים ולא שוכבים באותו היום) בלי קשר אם עיצבנו אותי בעבודה או שאני מוטרדת כי אין לנו כסף או מכל דבר אחר. אשמח לשמוע את דעתכן, איך אני יכולה לעזור לעצמי שאהיה יותר מסופקת, האם אפשר לעבוד על זה או שקשה לשנות דבר כ"כ בסיסי באופיו של אדם? תודה