הי גלית,
הושבת התינוקת לא רצויה עד שהיא לומדת לשבת בכוחות עצמה. משטחים מוטים או הרמה לישיבה על ידי משיכת הידיים משרתים בדרך כלל את הרצון של התינוק להתרומם ולהזדקף וכך לראות יותר טוב ולהיות פנויים להשתמש בידיים. העזרה שאת נותנת לה להתרומם לישיבה רק מגבירה את הרצון שלה להתרומם כי היא כבר יודעת שזה אפשרי והיא רוצה להגיע למקום הזה שהוא נוח לה יותר. פתרון זה אמנם מתאים לתינוק ולהוריו, אך אינו נכון מבחינה התפתחותית, בשל מספר סיבות:
1)שיבוש ההתפתחות המוטורית של התינוק - שהיה ממושכת במשטח מוטה (עגלה, נדנדה) משבשת את התיאום השרירי בין החלק הקדמי והאחורי בגוף, וגורמת לשרירי הבטן לתפקד בעודף ,ביחס לשרירי הגב, שכלל לא מתפקדים בתנוחה זו. שרירי הגב אמורים לפעול בשכיבה על הבטן בכדי להרים את הראש ואת חגורת הכתפיים.
2)שהיה במשטח המוטה משבשת את פעולת חוליות עמוד השדרה וגורמת למתחים באזור הגב התחתון.
3)משטח מוטה מאפשר לילד להתיישב מוקדם מדי ובצורה לא נכונה היינו קדימה ולא דרך הצד ואחורה מעמידה על שש. ישיבה מוקדמת מפעילה לחצים בלתי סבירים על השלד וגורמת להרגלי יציבה משובשים.

בגיל של בתך היא אמורה לשהות יותר בשכיבה על הבטן ובכך לחזק את חגורת הכתפיים והגב ולהתחיל בהתפתחות המוטורית לקראת התהפכויות חופשיות וזחילה. בדרך כלל תינוקות שמנסים כל הזמן להתרומם עושים זאת כיוון שלא נוח להם בתנוחות אחרות (כמו למשל על הבטן) והם מנסים להגיע למקום שהוא קל יותר מבחינתם. חשוב במקרה כזה לאבחן את הקושי הגורם לתופעה וכן להמנע עד כמה שניתן ממשטחים מוטים. חשוב לא להכנע ולהתפתות להושבה אלא לשהות יותר על הבטן.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il