שלום
בני בן שנה ו8 ילד חביב ושמח.
ישנם מספר דברים שנראים לי מוזר מעט למרות שאני מאמינה שהכל כשורה אני בכל זאת מוטרדת.
הילד התחיל ללכת בגיל שנה וחודשיים ומאז לא התקדם משמעותית. הוא לא מטפס בסולמות המשחקים כמו יתר בני גילו, לא ממש רץ אלא הולך מעט מהר לפעמים.הוא לא אוכל לבד למרות שתמיד ניתנת לו האפשרות, לא מצליח להרים חול בכף ומתייאש מהר מאוד מכל פעולה חדשה.הוא לא יודע לשחק בכדור כראוי אלא מתרגש וחובט בלי קואורדינציה אמיתית בכדור ואחרי שתי זריקות הוא בא להתיישב אצלי וכאילו לא מבין בכלל את הרעיון שמסירות משחקים אחד מול השני. עד לאחרונה הוא לא ניסה אפילו להתיישב על הבימבה שלו אלא דחף אותה לכל מקום. כשהוא מתיישב כבר, לרוב זה הפוך.הוא דוחף רהיטים בבית כל הזמן, ומשליך חפצים בלי הרף שונא כשמחליפים לו או מלבישים אותו זה ממש סיוט.הוא מתקשה בהתאמת צורות לפתחים(ומתייאש מאוד מהר)לא אוהב לצייר, למעשה קשה לי לשחק איתו כי הוא לא יושב יותר מ30 שניות ומפסיק כל פעולה תוך רגעים ספורים.כשאני מצביעה על משהו לא תמיד הוא עוקב אחרי, צריך לעשות קליק באצבעות כדי למשוך את תשומת ליבו לאצבעות, אם אני מצביעה על עצם רחוק או מטוס בשמיים למשל הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו.התחושה שלי היא שהוא "תינוקי" מגילו האמיתי. אני נפגשת עם ילדים אחרים כל הזמן ומכאן באה התחושה הזו.אני אוהבת אותו מאוד ומרגישה "אשמה" שאני אומרת את הדברים האלו אבל אני מוטרדת ואין לי עם מי לדבר על כך. הסבתות רק אומרות תעזבי אותו, תניחי לילד כאילו אמרתי שהוא מפגר(סליחה...)בקיצור, אשמח אם תוכלי לסייע לי, מנסיונך. תודה.