הי לימור,
המעבר מהידיים לעריסה מביא לכמה שינויים אשר מובילים להתעוררות. הראשון כפי שציינת הוא העדר תחושת החום והבטחון שמרגישים על הידיים. דבר נוסף הוא דפיקות הלב שנשמעות על הידיים. כשתינוק נמצא על הידיים אנו נוטים להיות איתו בתנועה, אך גם אם אנו מרגישים סטטים הרי שתמיד קיימת תנועה כלשהיא של התנדנדות קלה של הגוף והתינוק חש בכל תנועה קטנה. המעבר לעריסה הוא מעבר ממקום של חום ובטחון ביחד עם תנועה (שתורמת להרפייה ונינוחות) למקום קר, מנוכר וסטטי. במידה ומניחים את התינוק על הגב אז לרוב יש גם מעבר ממצב של התעגלו שבו הגוף סגור ומוגן מגירויים למצב פרוס שבו התינוק חשוף לגירוי יתר ונמצא במתח גופנו גדול יותר. לא ניתן לתת מענה על כל הגורמים אך בכדי להקל על המעבר ניתן להעביר את התינוק במהירות וביד בטוחה לעריסה על מנת להמשיך ולשדר את הבטחון וכן על מנת שלא יספיק להתעורר ממש. ומיד לאחר שהו מונח לתת לו תנועה. התנועה צריכה להיות בצורת טפיחות בתחתית הטוסיק בכיוון הראש, כך שנוצרת תנועה לאורך עמוד השדרה וכל הגוף מקבל אשליה של תנועה. דרך נוספת היא לנענע בעדינות את העריסה עד שהתינוק שוקע שוב בשינה עמוקה. כשהשינה עמוקה והגוף רפוי אז יש פחות יקיצות.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il