הי,

בתי בת 8 חודשים, מקסימה, חייכנית, זוחלת, מתהפכת, מקשקשת אבל נראה לי שגם קצת מפונקת. בשעות הבוקר ועד השעה 14:00 בצהריים, מרבה לבכות אצל המטפלת (נמצאת אצלה מגיל חצי שנה). לטענת המטפלת, אפילו בידיים שלה היא לא נרגעת וגם לא בגינה. משעה 14:00 מפסיקה עם הבכיות, מחייכת, מבסוטית, משחקת בצעצועים וכו'. אציין כי יש ימים שהיו טובים והיו הרבה פחות בכיות אבל בימים שבוכה הרבה, המטפלת ממש מותשת. בשישי שבת כשאנחנו איתה, וגם אחה"צ, כל הזמן רוצה שנהיה לידה (או שנשב לידה על משטח הפעילות או שנרים אותה). מספיק שאני נכנסת שניה למטבח, ישר זוחלת אליי בבכי: אמה, אמה. שאלותיי:
ממה יכולה לנבוע התופעה? חרדת נטישה? או פינוק? (בת ראשונה שלנו).
איך ניתן לשפר את המצב כדי שהימים יעברו יותר ברוגע גם עבורה וגם עבור המטפלת? אציין שהמטפלת מטפלת בעוד תנוקת ואצלה אין את כל התופעות הנ"ל.

אודה לתשובות.