שלום,
אני אמא לבן בגיל שנה וארבעה חודשים (נולד כפג חודש לפני המועד). מבחינה מוטורית בני הולך יפה - אפילו רץ, מצליח להרים צעצוע שנפל ולהעמד שנית, עולה ויורד מדרגות עם תמיכה. הוא ילד מקסים ונוח, מגיל צעיר ישן לילה שלם. סקרן מאד, וחקרן. נהנה מאד (!) לעיין בספרים, לשחק במשחקי קוקו ורדיפה (אני או בעלי רודפים אחריו), לשחק במשחקי כפתורים למיניהם, בכדור (כשאני מבקשת הוא לוקח כדור, ועונה לבקשה לגלגל לעברי), ובונה מגדל משתי קוביות. צוחק מקטעים הומוריסטיים בקלטות לגילו. מחייך חיוך חברתי. מגיב לשמו (אלא אם עסוק בצפייה בטלוויזיה או במשחק), יודע לחקות תנועות, מרים את הידיים כשאומרים לו "ידיים למעלה", יודע להביט למעלה כששואלים "איפה אור", וגם יודע לעשות קוקו כשמבקשים ממנו ולנפנף בידיו לשלום. הולך לאמבטיה כשאומרים לו, ומביא ספר מסויים כשמבקשים ממנו. כמו כן, יודע מספר מילים (גיה לעוגיה, אור, גע גע לברווז, מם למים ומא-מא לאמא). גילה חרדת זרים במועד, וכן חרדת נטישה. הבעיה היא שהוא לא מצביע לעבר חפצים - אם הוא רוצה משהו בהישג ידו, הוא לרוב פשוט יקח אותו, ואם לא - יכול לבכות, או לפנות אליי בבכי (מא-מא)או לפעמים להתייאש. בד"כ התגובה שלא מקבל מה שרוצה היא של בכי.כמו כן, נראה שהרבה פעמים לא מפריע לו לשחק לבד, והוא יודע להעסיק את עצמו טוב מאד, ולא אוהב להתרפק מידי - אלא אם הוא עייף. אני מאד מאד מאד חרדה שהוא אוטיסט. גם אם זה לא רציונאלי - אני פשוט לא מצליחה להוציא לעצמי את זה מהראש. כל הזמן עסוקה באובססיביות בטבלאות התפתחות ומחפשת את הסימנים. חוששת שגם היחס שלי אליו יהפוך אותו לאוטיסט. השאלה שלי היא האם חוסר הצבעה בגיל הזה ויכולת לשחק לבד זמן ממושך היא סימן לאוטיזם או פשוט שאלה של למידה בשילוב עם מזג מסויים?
אודה לתשובתכם גליה