שלום רב,
בתי בת 12 שבועות, נולדה בשבוע 37+3, אחרי הריון בסיכון גבוה ו3 ימי זירוז בגלל IUGR. משקלה בלידה היה 2460 ק"ג. יש לה נטייה להחזיק את הראש לצד אחד, אבל היא נבדקה ע"י אורטופד שבזמנו לא אמר שיש בעיה (בדק בדיקה כללית). לאחרונה היא התחילה לסובב יותר את הראש (פעלתי בהתאם להנחיות הרופא המטפלת ואחות בטיפת חלב).
בבדיקה בטיפת חלב בגיל חודש וחצי הילדה עקבה אחרי תמונה, ואחרי האחות ואפילו הגיבה במעט מלמול לדבריה של האחות. בגיל חודשיים הרופאה בטיפת חלב הצליחה להוציא ממנה סוג של חיוך.

עד לאחרונה היא מאוד סבלה מגזים, בכל שעות היממה, ואף תרופה לא הקלה עליה אפילו קצת.
היא ילדה של ידיים, ומאוד אוהבת להתפנק, להרדם בידיים או לידי וכך ישנה טוב ועמוק יותר. היא גם אוהבת אמבטיות כך שאין בעיה של מגע.

הבעיה היא שכיום היא עדיין לא ממש מחייכת, ומאוד קשה ליצור איתה קשר עין. היא מפנה את המבט לצדדים ועוברת על פני. כשאני כן מצליחה לתפוס את עיניה לזמן מספק לרוב אני מקבלת חיוך או חיוך מרומז. היא מברברת ולעיתים ממש נדמה שהיא עונה, אבל זאת לרוב בבקרים (אז אני גם מצליחה להוציא ממנה את מרבית החיוכים). היא לא אוהבת לשכב על הבטן, אך מספר פעמים היא הרימה את הראש יפה, והחזיקה אותו, בעיקר כקירבו לה את המרפקים מראש. עכשיו היא די מתעצלת...כשאני מחזיקה אותה היא מחזיקה את הראש די יפה.
אני הולכת לקורס ליווי התפתחותי קבוצתי מטעם קופ"ח לאומית, והמדריכה שם ישבה איתה ואמרה שהיא כן יוצרת קשר עין אבל לזמן מאוד קצר, ושאני צריכה לעבוד איתה על זה.
אני מאוד חוששת, ובתור חרדתית מטבעי זה די בעייתי. אציין רק שאני לא חייכנית גדולה, ולקח לי זמן להתחבר למצבי החדש בתור אמא. ממש קשה לי לחייך אליה תוך דיבור. במבט אחורה יכול להיות שגם הייתי קצת מנותקת בתקופה הראשונה והייתי עסוקה בלענות על הצרכים הגופניים שלה בעיקר. כמובן שמהתחלה היא קיבלה הרבה חום ומגע.
מה אני אמורה לעשות? עד כמה בשלב זה יש מקום לדאגה? למי אני אמורה לפנות? בדקתי והתורים לנוירולוג ולרופא התפתחותי הם רק באמצע ספטמבר. האם זה מאוחר?
סליחה על האורך ואודה מאוד על התשובה...