בתור התחלה, אם כבר, אז בד"כ בספרים מדובר על גיל 9 ח'.
אני ממש לא חושבת שתינוק צריך לפתח איזשהו פחד או חרדה מזרים. זה מונח קיצוני ומנסיוני, ממש לא מחוייב המציאות.
תינוק בהחלט צריך לדעת לזהות ולהבדיל מי הם הוריו ומי לא. אם הוא לא מבדיל זה בהחלט משהו שצריך לבדוק. מרבית התינוקות מזהים את הוריהם בגיל 7 ח' ובוודאי שבגיל 9 ח'...
לגבי החרדה, פחד וכו':
הרבה תינוקות היום נמצאים המון לבד עם אמא. מצד אחד זהמקסים שהם עם אמא, מצד שני הם הרבה לבד. הבדידות הזו לא בקריאה לא לאמא ולא לתינוק. אם תינוק לא רגיל להיות בחברת אנשים אחרים, לא רגיל לשמוע קולות אחרים, לחוש מגע אחר, ריח אחר ואז פתאום הוא נחשף לזה - הוא בהחלט יכול לפתח פחד וחרדה.
אבל, אם נדאג לזה שהתינוק שלנו ייחשף למגוון אנשים כבר מגיל חודש-חודש וחצי (ואפשר גם לפני..), נאפשר לאנשים שונים להחזיק אותו, לשחק איתו וכד', סביר להניח שהוא לא יפתח פחדים וחרדות מיותרים...
הרי בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לגדל תינוק ואדם שמח, נינוח שרואה את העולם בצורה חיובית ומזמינה...
לסיכום: חשוב שתדע לזהות אתכם בין מגוון אנשים, באותה מידה חשוב בעיני שלא תפחד מאנשים.
נפלא שהיא לא מפחדת :-) שתישאר ככה...
ולגבי הבכי כשהיא נשארת לבד, היא מתחילה להבין וזה טוב.
2 דברים:
שחקי איתה במשחקי 'קוקו' שונים: גם עם חיתול/מטפחת על הפנים שלה, התחבאי לה מאחורי כסא, כדור פיזיו וקראי לה. הציצי פעם מהצד, פעם מלמעלה, פעם מלמטה... זה גם יגרום לה להבין שגם אם היא לא רואה אותך, את עדיין באזור (מה שנקרא 'קביעות אובייקט'), גם יתרום להתמצאות שלה במרחב וגם יתרום ליכולת שלה לפתור בעיות (יש עלי בד ואני רוצה להוריד אותו, מה אני עושה עכשיו...)
לכל שאלה נוספת, אני פה... לילה טוב :-)