המשיכה הבעייתית של הצוואר בקבלת לידה "רגילה" עלולה לגרום לקרעים מיניאטורים ופגיעה ביציבות הרצועות, השרירים והחוליות בצוואר העליון.
חוסר יציבות זו קשורה במקרים רבים לתת תזוזה חולייתית אחת או יותר בעמוד שדרה צווארי עליון.
לשם מגיע גם גזע המוח. שינוי במנח החוליות (תת תזוזה) משנה את הלחץ וההעברה העצבית בחוט השדרה ובשורשי העצבים שיוצאים בין החוליות.
תת תזוזות חולייתיות יכולות להיות קשורות לשינה בלתי סדירה, בכי בלתי פוסק של התינוק, התכווצויות בטן ובעיות תפקוד נוספות.

המונח כאב - אינו קיים אז, למיטב הבנתי כפי שאנו מבינים אותו. כי הוולד רק יוצא מסביבה מימית (ברחם) לסביבת אוויר וכוח משיכה - מחוץ לרחם.
כל הפרספקטיבה של התינוק משתנה.
לוקח לו זמן מה להתרגל לסביבה החדשה, וכשהוא מגיע לסביבה החדשה בדרך מסויימת לוקח זמן עד שמובן חוסר היחס הנכון בין החוליות, השרירים והרצועות.

לכן חשוב לבדוק כל תינוק להימצאות תת תזוזות סמוך ככל האפשר לאחר הלידה.

הדבר חשוב אף יותר לגבי תינוקות שמגיעים ללידה במנח לא תקין. מצב כזה מפעיל לחץ לא מאוזן על הצוואר סמוך לפני הלידה, ואף מגביר את הסבירות לפגיעה במנח החוליות (תת תזוזה).

לכן מומלץ להביא את התינוק/ת לבדיקת תת תזוזות בעמוד השדרה סמוך לאחר הלידה, על ידי כירופרקט/ית שמיומן/נת בבדיקת תינוקות.

סימן כחול באיזור הסקרום (עצם העצה), אינו מעיד בהכרח על כאב - איני בטוח שמימד הכאב קיים אז, כפי שאנחנו מבינים אותו.
עם זאת סימן כחול הוא בדרך כלל עדות לפגיעה בכלי דם באיזור - יכולות להיגרם בלידה ובעיקר בלידות של ממנח לא תקין גם תת תזוזות בקצהו השני של חוט השדרה (עצם הזנב ועצם העצה).
כן, סימנים כחולים באיזור האגן ועצם העצה, יכולים להיות עדות לתת תזוזות במקום.


דר' רונן מנדלזיס, כירופרקט
1-800-39-40-40

שלום גילי שוב,

בתשובתי הקודמת לא התייחסתי באופן ספציפי ללידה במנח אחורי (פוסטריורי). דיברתי באופן כללי על אופן היווצרות תת תזוזות בלידה.

כפי שאת יודעת - לידה פוסטריורית היא לידה בכיוון "הנכון" - כיוון ראש, אך עם סיבוב של הראש והגוף.
- מנח עורף לאחור - 'לידת כאבי גב' עבור האם.

מכיוון שהוולד מגיח בתנועה ישרה החוצה, דרוש הרבה יותר לחץ וכוח להיות מיוצר על ידי האישה היולדת.
לידה "בקו" ישר דומה לדחיפת מסמר - שדורשת הרבה יותר כוח ועוצמה מהברגת בורג (לידה תקינה).

לידת פוסטריור לכן, היא גם יותר איטית.

המאמץ והעליה הנדרשת בכיווץ השרירים, מביאה את העצבים לרמת פעילות הרבה יותר גבוהה, דבר שגורם בין הייתר לעלייה מסיבית ברמות הכאב.

תנועת המניפה של עצם העצה דוחפת את צוואר התינוק ליציאה אחורית - דבר שגורם לראש התינוק ולצווארו להידחף קודם אל מתיחת ייתר אחורית (Hyper Extension), ומיד לאחריו דוחף את הצוואר לכיפוף ייתר קידמי (Hyper Flexion) - דבר שיוצר פגיעת צליפת שוט.

תנועה דומה קוראת גם "בסוף" לעצם העצה של האם, שדוחפת את עצם העצה של הוולד - דבר שיותר כיפוף ייתר קדמי של פרקי הירכיים --- "זורק" את גוף הוולד קדימה.
דחיפת העצה של האם את עצם העצה של הוולד, יוצרת חיכוך ייתר ומיצוי הגמישו של העור באיזור - דבר שבה לידי ביטוי בצורת מיני קרעים בכלי הדם - שיותר "סימנים" כחולים.


הרופאים המיילדים שרואים את סבל - כאב היולדת, עלולים למהר ולתת עוד זריקות אפידורל - להרגעת הכאב - דבר שבין הייתר עלול לגרום לירידה באפקטיביות הצירים.
שמוחלשים גם כך מתנוחת השכיבה וכיפוף הברכיים קדימה ולמעלה - בתנוחת הלידה המקובלת בבתי חולים.


מאמץ הייתר של האם יכול לגרום לתת תזוזות באגן ובעמוד השדרה של האם.

תנועות של כיפות הייתר הקדמי של הצוואר ועצם העצה, גורמים בין הייתר לחיכוך ייתר עם הצוואר ועצם העצה בעת כיפוף הייתר לאחור (Hyper Extension) וירידה משמעותית בחיכוך לאחר כיפוף הייתר הקדמי (Hyper Flexion) - דבר שמאט ("תוקע") את הלידה מיד לאחר השלב הזה.
דבר שדורש את העלאת כיווץ שרירי הבטן והלחץ והסבל של היולדת.


כן, סימנים כחולים באיזור עצם העצה יכולים להיות קשורים לתת תזוזות בעצם העצה ובאגן.


חוסר הסיבוב בכיוון הגוף, יכול להיות קשור למתיחת ייתר של סחוס המפרק הקדמי ולעיתים אף לקריעת סחוס המםרק הקדמי (דיאסטזיס). - בשליש השלישי של ההריון.

כיוונון כירופרקטי של האגן בהריון, שומר על איזון ותנועה נכונה ומאוזנת של מפרי האגן ועמוד השדרה.
תנועה נכונה של מפרקי האגן - מונעת מלחץ ההריון העולה להתרכז על המפרק הקדמי (מפרק הפוביס) ויכולה למנוע כך מתיחת ייתר של סחוס המפרק הקדמי.


לאחר לידה כזו מומלץ מאוד לאם ולתינוק לעבור בדיקת אגן ושדרה על ידי כירופרקט לאיתור, איבחון ותיקון תת תזוזות חולייתיות.



ד"ר רונן מנדלזיס, כירופרקט
1-800-39-40-40