שלום רב,

רועי אוטוטו בן שנה וחצי ובתקופה אחרונה הוא ממש בוחן אותנו בהצבת גבולות ואנחנו היינו רוצים לברר לעומק באיך להציב את הגבולות בהתייחס לגילו בצורה הכי נכונה.
רועי כרגע במסגרת של משפחתון (מגיל 4 חודשים)עם מטפלת עליו ועל עוד ילד שגדול מרועי בחצי שנה.
רועי הוא ילד מאוד סקרן, עצמאי, מפותח לגילו,חברותי וסתגלתן. יחסית לילדים בגילו נראה מאוד בוגר.בעל אוצר מילים גדול, יודע לבטא את עצמו ממש מינקות, כתינוק לא היה צריך לבכות, יאמר לזכותנו ולזכותו שהצלחתנו לזהות את צרכיו והוא הביע את עצמו ממש ללא בכי.
עד גיל שנה היה ילד מאוד רגוע ומגיל שנה מהרגע בו התחיל ללכת מאוד השתנה, עומד מאוד על דעתו ואם צריך גם על ידי בכי. מבטא בבירור מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה שזה יהיה עד כדי עקשנות יוצאת דופן(יכול להיות שזה גנטי)הרבה פחות שלו ורגוע משהיה כשהיה תינוק עד כדי שובבות!! אבל כנראה שזה חלק מההתפתחות והשינויים בהתאם להתפתחותו.
בתקופה האחרונה או ליתר דיוק לפני כחודשיים התחיל עם עניין הנשיכות שאף התייעצתי עם יועצת חינוכית והצלחנו בגדול לעצור את העניין אך לא לגמרי. היא ייעצה לנו להוריד אותו מאיתנו היות וזה בד"כ היה תוך כדי משחק, להגיד לו בכל תקיף לא נושכים זה לא נעים זה כואב וכו' ועכשו אני לא משחקת איתך וזה במידה מסויימת עזר.
בשבועות האחרונים הוא מנסה לטפס על כל מיני דברים עד כדי סכנה, מנסה לגעת בכל מיני דברים, לפתוח ארונות ומגירות המטבח, לעמוד על כסא האוכל שלו לטפס על כסאות והמפחיד על שידה נמוכה בקיר של ה- LCD בסלון ובכלל בביתהוא ממש מטפס ומתבונןעלינו איך נגיב מה שמחייב הצבת גבולות.
הלכנו בשיטה של להוריד אותו להגיד לו אסור זה מסוכן בכל תקיף וזה לא עזר כמה דקות אחרי זה הוא פשוט טיפס שוב. האם זה נכון בגיל הזה להכניס אותו לדקה בחדר סגור אחרי הסבר שאסור לטפס על השידה כי זה מסוכן??? או איך עלינו לנהוג במצבים מסוכנים כאלה?
שאלה נוספת בעניין נשיכות ומשיכה בשיער - יש לרועי נטיה כשאני באה לקחת אותו מהמשפחתון הוא פתאום בא ומושך לילד שאיתו את השיער, המטפלת שלו אומרת שהוא עושה את זה רק שאני בסביבה. דוגמא נוספת - בא אליו חבר, בן של חברה בן גילו שהרבה פחות מפותח מרועי אז זה מתחיל ברכושנות על כל הצעצועים שלו, אח"כ הוא פשוט בא פתאום ומושך לו בשיער וזה ממש מצב מביך ואני מרחיקה אותו ממנו ומסבירה לו שזה לא נעים וזה כואב ותראה הוא בוכה ואפילו משכתי לו קצת בשיער שיבין שזה כואב וזה ממש לא עוזר הוא חוזר על זה שוב ושוב כשאני מסבירה לו שזה לא בסדר הוא מנסה להסיח את דעתי ולהעביר נושא בלהצביע על בננה או מים או כל דבר אחר שהוא רוצה באותו רגע בצורה די מניפולטיבית הייתי אומרת.
השאלה איך מגיבים להתנהגות כזאת? איך ללמד אותו שזה אסור?
הוא אמור להכנס לגן בעוד שבועיים ואני קצת חוששת שהוא יתנהג ככה בגן או איך בגן אמורים להגיב להתנהגות שכזאת? האם עלי לעדכן את הגננת על זה?
ובכלל השאלה שאני שואלת את עצמי כהורה האם אני עושה משהו לא נכון שגורם לו להתנהג ככה? זה ילד שמקבל המון שימת לב, אני מקדישה לו את כל הזמן שרק אפשר החל מהרגע שאני אוספת אות מהמטפלת ב- 15:00 ועד כניסתו לישון, בהקראת סיפורים, בהצגות במשחקים, הוא ילד שמהחלטה שלנו לא רואה עדיין טלויזיה,בכלל יודע להעסיק את עצמו במשחקים או שזה אולי עודף שימת לב?
מה גורם לילד להתנהג כך?
תודה על תשובתך לשאלתי הארוכה!!!