הבן שלי בן שנה וחודשיים, והחל לאחרונה לפחד מהמזגן בסלון, וזאת למרות שהמזגן כבוי בחודש האחרון. ביום שישי היינו במקום ציבורי שהיה בו מאוורר תקרה והוא הגיב בפחד גם למאוורר. הפחד מלווה ברצון להתרחק מהמזגן- שאגב תלוי בגובה ואין לו גישה אליו - ולהתכרבל בחיקי. זו הפעם הראשונה שאני מבחין אצלו בתגובה של פחד כלשהו. אני מניח שהתפתחות של פחדים היא טבעית.

התגובה הראשונית שלי הייתה להגיד לו שזה בסך הכל מגזן ואין מה לפחד, ולנסות להתקרב איתו ולהתעסק עם המזגן, אבל באיחור חשבתי שאולי עדיף לתת יותר מקום לפחד ולהגיד משהו כמו - אתה מפחד מהמזגן - זה בסדר וזה יעבור.

מקווה שהבהרתי את ההתלבטות שלי. הייתי מעוניין להבין יותר את היווצרותם של פחדים בגיל הזה, והמקום שהפחד מקבל בחיים של הילד בשלב המוקדם.

תודה.