תאומה לאח. לפני שלושה חודשים נולדה לנו בת נוספת. מאז הילדה הגדולה התחילה להתנהג בצורה שמאד מכבידה על כל הבית. היא לא רוצה להשאר לבד בכלל, צריכה את אבא או אמא לידה כל הזמן. בוכה במשך שעות על דברים שאינה מקבלת ובייחוד בעיות קשות בשינה. צריך לשבת לידה עד שנרדמת ובמשך הלילה מתעוררת כמה וכמה פעמים - למרות שמביאים אותה במהלך הלילה לחדר שלנו.מתגנדרת ורוצה לבחור בגדים בעצמה, אם לא מלבישים אותה איך שרוצה בוכה במשך שעות. עסוקה כל הזמן ב"אני חברה שלך" "אני לא חברה שלך" וכדומה.איבדה רצון לשחק, לצייר, לצפות בוידאו, מחפשת כל הזמן את הקשר עם אמא ואבא. כשמטפלים בתינוקת או הולכים לחדר שלנו בו נמצאת התינוקת, מייד מגיעה ואם לא מרשים לה להכנס צורחת ליד הדלת. אנחנו די קושרים את ההתנהגות ללידת הילדה אבל אולי יש מצב שאנחנו שוגים ויש בעיה בתיקשורת שלנו עם הילדה. לפי מה שקראתי התסמינים של ההתנהגות שלה מצביעים על חרדת נטישה - יתכן שזה לא בגלל התינוקת החדשה? באיזו גישה אתן ממליצות לנקוט? כשאנחנו מקדישים לה ומנסים לרצות אותה כביכול נדמה לי שהמצב נעשה יותר גרוע והיא מגבירה את הצורך בקשר איתנו. כשלא נענים לרצונה היא צורחת במשך שעות וכשלא מתייחסים היא נכנסת למצב שנראה כמו חרדה וממשהו קטן(חולצה מסויימת שרצתה) זה הופך להיות קטסטרופה. מה דעתכן?