שלום לכן,
ביתי הראשונה תהיה בת שלושה חודשים בשבוע הבא.עד היום ההירדמויות שלה במהלך היום היו ספונטניות ולקראת הלילה בעזרת המנשא או ידיים.בשבועיים האחרונים אני על סף ייאוש,הכל השתנה.מהבוקר עד לפנות ערב אני במרדף אחרי השינה וההנקה שלה,היא לא נרדמת בעצמה יותר,כל הירדמות מלווה בבכי ארוך וקשה מאוד,ההנקות לא ספונטניות כמו פעם אלא רק לאחר שאני מרגיעה אותה ארוכות על הידיים ומציעה לי ציצי בעמידה בלבד.אציין שהלילות רגועים,קמה לינוק וממשיכה לישון כ-12 שעות בלילה.הייתי אתמול אצל רופאת ילדים כדי לשלול בעיה רפואים ואכן נאמר לי שהכל תקין ומדובר באי שקט אופייני לגיל הזה.משום מה אני עדיין לא רגועה,אני לא יוצאת איתה כבר מהבית כי אין לי כלים להתמודד איתה בחוץ,אני עייפה נפשית ומרגישה ממש חסרת אונים.קיבלתי החלטה שעד שהמצב לא ישתפר אני אהיה איתה בבית ואנסה כל פעם משהו אחר על מנת להתמודד.השאלה שלי היא מאיזה גיל תינוק מסגל לעצמו הרגלים קבועים? אני חוששת מאוד מהמצב הנוכחי,האם בגיל שלה יש טעם "לחנך" להרגלי שינה מסויימים?