שלום,

מגיל אפס נתקלתי בבעיות הירדמות אצל הבן שלי, זה התחיל בזה שהיה מאוד קשה להרדים אותו, הוא היה מאוד עייף ועדיין סירב להירדם. כשנרדם - הוא היה מתעורר לכל רעש קטן וזאת למרות שניסינו להמשיך את התנהלותנו הרגילה בבית כך שיתרגל להמשיך לישון גם כשיש רעשים בבית (רעש ברמה סבירה כמובן).

בנוסף, מגיל אפס מאוד השתדלנו לא להרדים אותו ע"י נענוע/נדנוד כדי לא ליצור תלות בפעולה זו או אחרת כתנאי להירדמות ושינה.
היום הוא בן 10.5 חודשים, ואני מוטרדת מהתסריט שחוזר על עצמו בכל פעם של הירדמות לילה (זה לא קורה אם הוא נרדם בצהריים, לדוגמה):
חייבים כמה דקות להחזיק אותו בידיים, תוך כדי ישיבה בכורסת ההנקה, בשקט, הוא נרדם - שמים אותו במיטה - ואז הוא מתעורר ובוכה. אני נותנת לו לבכות כמה שניות עד דקה, חוזרת להרים אותו, מתיישבת ומחזיקה אותו, הוא שוב נרדם והפעם יותר עמוק, אני מחכה דקה ושוב שמה אותו במיטה והפעם הוא לא מתעורר.
התהליך הזה חייב להתרחש בסדר הזה כדי להגיע לשינה. גם אם מאריכים את אחד השלבים כדי לדלג על שלב אחר (לדוגמה מחזיקים אותו יותר בידיים בפעם הראשונה)- זה לא הולך.

אגב,זה קורה גם עם אבא שלו.

הוא כאילו מבקש להיות איתנו, קרוב לגוף שלנו יותר לקראת השינה, זה היה כיף בהתחלה, אבל עכשיו - כשהוא שוקל כמעט 9 ק"ג - זה לא כ"כ קל (...) להחזיק אותו.

איך מקלים על כל תהליך ההירדמות והופכים אותו פחות תלותי בתסריט הנ"ל?

הבייבי בריא,מתוק,התפתחותו תקינה,סקרן,חייכן די חזק פיזית ותקשורתי מאוד. תיאבון בריא, ינק 9 חודשים. ילד ראשון.