שלום רב. אני בהריון שני בחודש תשיעי ויש לי בת בכורה בת שנה ו - 9 חודשים.
הקטנה המקסימה כבר הולכת לגן מספטמבר והסתגלותה היתה חלקה ומהירה. היא מקבלת מאז ומתמיד המון חום וביטחון בבית. מעולם לא היתה עם מטפלות אלא רק עם הסבתות ואיתנו ובבית שלנו בעיקר.
לקראת הלידה הקרובה יש בבית (כנראה) תכונה, אני כבדה ובקושי זזה כשבד"כ אני דינאמית, בנינו בחצר עוד יחידה לאופר שתגיע ליזור לי בעבודות הבית (ועם התינוק החדש, לא עם הבת), טלביזיה ומיטה העברנו מתוך הבית ליחידה בשביל האופר, והאופר עצמה הגיעה לפני 3 ימים.
בחודשיים האחרונים הבת שלי היתה חולה די הרבה...גן...מה לעשות, הבנתי שזה קורה הרבה.
מה שכן, בחודש וחצי האחרון בעלי עבד שעות רבות ובשבוע האחרון כל רחש בחוץ היא התצחילה לקרוא "אבא אבא". בחודש האחרון כשהיא מתעוררת בלילה (עדיין מתעוררת כדי לאכול סימילאק, וברור לי שזה הרגל בלבד ולא צורך פיזיולוגי. היא שותה שני שלוקים ונרדמת לבד). אז בתקופה האחרונה היא ממש רוצה רק רק אותי. והיא מאוד קשורה לאבא. אני איתה המון מאז שהיא בגן. גם בגלל ההריון החלטתי שאהיה בבית יותר כי קשה לי לעבוד, וזה גם התאפשר מבחינת העבודה ללא כל בעיה.
בשבוע האחרון היא היתה חולה והיתה בבית כל השבוע, באמצע האופר הגיעה, בבית שינינו כמה מיקומים של דברים ואני כבר בקושי זזה בכלל. אני בד"כ רזה מאוד ודינאמית ועכשיו ממש הפוך.
ראשית, האם יש מצב שהיא חשה שמתרחש?? כי בסה"כ הכל נמשך כרגעל מבחינת סדר היום שלה.

ושאלת השאלות: לאור המצב שהיא מאוד חרדה לי כל הזמן ומחפשת אותי גם בבית, האם להביא אותה לביה"ח אחרי הלידה או לא? אני כנראה אלד בקיסרי. האם זה טוב שהיא תראה אותי במיטה במקום אחר???
האם לא עדיף לחכות??
אני מניחה שסה"כ אהיה 3-4 ימים במחלקה.

ממש אובדת עצות...