יש לי ילדה בת 4 , מאוד אוהבת חברה , פיקחית ומקסימה.

אני מבחינה (הבחנתי מזמן אבל זה הולך ונהיה ברור) שהיא לא יודעת איך להתמודד עם מצבים חברתים, או שהיא בוכה על כל פיפס שאומרים לה או שהיא נורא אגרסיבית. לדוגמא ילד/ה אומר/ת לה משהו(וזה קורה המון) לפעמים סתם משהו סתמי כמו איך קוראים לך? במקום להגיד את השם ולשחק יחד. היא עונה תשובה תוקפנית שגוררת תגובות שליליות מהילדים.אני נורא רגישה אליה וקשה לי לראות אותה לא ממש מצליחה להתחבר (לפעמים היא מצליחה לזמן קצר מאוד ומיד זה נעלם) בגן הגננת אומרת שהיא ילדה חברותית ויש לה חברים והיא פעילה ומשתתפת בכל פעילות כלשהי.

הבעיה כשאני מבחינה בקושי שלה או שהיא בוכה אני מסוגלת לקחת אותה מאותו מקום וללכת או להימנע מהלפגיש אותה עם ילדים מסוימים שהיא ממש אבל ממש לא מסתדרת איתם(זה אומר ויכוחים ובכי בלתי פוסקים)
אני לא אומרת שהיא טלית שכולה תכלת , היא חלק מהבעיה.

אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב . זה לא מהיום , אני לוקחת ללב יותר ממנה.עם אחותי כבר התווכחתי בגלל הילדים , עם אחי גם. ואני פחות ניפגשת שיש ארוחות ערב המוניות כי אני לא יכולה להינות אפילו דקה. זה או שמציקים לה או שהיא בוכה ומחילה להתפרע.

בבקשה כווני אותי , איך להתנהג , אני מרגישה שזהאת לא הדרך להתרחק מכולם