שלום,
לי ולבעלי יש ויכוח קשה על עזיבת התינוקת שלנו מידי בוקר. תמצית המקרה: ביתי בת שנה ושלושה חודשים. לאחרונה מגלה סימני "חרדת נטישה" שלמיטב ידיעתי הינם טבעיים לשלב ההתפתחותי שלה. אני זו שיוצאת מוקדם בבוקר לעבודה. בכל בוקר כשאני מתחילה ב"טקס הפרידה" - ואומרת לה משפטים כמו "להתראות מותק, נתראה מאוחר יותר".., היא מתחילה לבכות. ביקשתי מבעלי שבשלב הזה יחזיק אותה או יהיה איתה ויחד יפרדו ממני. גם אם אח"כ היא תמשיך מעט לבכות, הרי שברור לי שתוך כמה רגעים זה יפסק ולפחות חוויית הפרידה לא תהיה של נטישה אלא של פרידה.לדעת בעלי עליי פשוט לעזוב אותה, לטרוק את הדלת, והוא לא חייב להיות חלק מהעניין. מצידו להמשיך לישון בזמן שאני הולכת ובזמן שביתי בוכה על הדלת הנסגרת בפניה.
היות והנושא טעון מאד בינינו, אני אשמח להכוונה כיצד נכון לפעול.
תודה מראש, מיכל