שלום שיר.

לאור גילו של בנך- אין טעם להמשיך לחכות שזה "יבוא ממנו". יש ילדים שזה פשוט לא בא מהם, ובמקרים אלו צריך להתייחס לגמילה כאל חלק מאורחות חיים שמלמדים את הילדים- כמו שמלמדים למשל לאכול ליד השולחן בצלחת ומזלג.
(מהתיאור שלך לא ברור האם בפועל אתם עדיין שמים לו טיטול, או רק תחתונים? וכמה פעמים ביום הוא מפספס כאשר הוא עם תחתונים?)
בכל אופן, אני מציעה שתאמרו לילד שהוא כבר גדול, ובגילו כבר לא משתמשים בטיטול אלא בתחתונים, ולהסביר לו שלאט לאט הוא ילמד לעשות באסלה/סיר, ושזה לוקח זמן ללמוד את זה ובדרך יש גם פספוסים- וזה בסדר גמור.
זה שהוא מתאפק- זה אופייני הרבה פעמים בתחילת גמילה, ועובר אחרי כמה זמן.
נשמע לי ממה שתיארת שהפעם אתם צריכים פשוט להחליט שכבר לא מוותרים יותר (בגלל גילו)- לא מחזירים יותר את הטיטול (חוץ מאשר בלילה- אם אתם רוצים בשני שלבים), ומתמידים עם התהליך עד שילמד את ההרגל החדש.

מיום שישי הוא בלי טיטול במשך היום, והוא מפספס בערך פעמיים, פשוט כי הוא מתאפק.
כשאנו מסבירים לו שהוא כבר גדול ובשנה הבאה יילך לגן של גדולים הוא טוען שהוא תינוק, ולא אכפת לו ללכת גם לגן של תינוקים.
במעון הם שמים לו טיטול גם בשנת צוהרים, אבל אז הוא מתאפק ועושה הכל בטיטול, אולי כדאי לוותר גם על זה? או בכלל להוריד לו גם בלילה ולא לחזור לטיטולים יותר?
אני פשוט מפחדת כי אמרו לי שילד שמפספס כל הזמן זה מוריד לו את הבטחון העצמי ויכול לגרום לנזקים. עד עכשיו הוא לא עשה בשירותים בכלל

שיר שלום.

שני פיספוסים ביום לתחילת גמילה- זה ממש בסדר גמור. (אני מתייחסת כמו אל תחילת גמילה- כי לפי דברייך אני מבינה שלא היה בעצם עד עכשיו רצף ארוך ועקבי של תהליך הגמילה).
פיספוסים אינם גורמים נזק לבטחון העצמי, אלא אם כן ההורים והסביבה משדרים לילד שזה לא בסדר שפיספס. אם המסר אינו כזה, אלא מסר חיובי- שהכל בסדר וככה זה כשלומדים, ואתם סומכים עליו שהוא ילמד בקצב שלו- אז גם החוויה שלו תהיה חיובית.
לדעתי לא כדאי עדיין להוריד את הטיטול בצהריים ובלילה.
פשוט תנו לו זמן, עם הרבה סבלנות ועקביות, לשלב הנוכחי של הורדת הטיטול במשך היום. אם תהיו עקביים ותעבירו מסרים חיוביים- אני מאמינה שתוך מספר קטן של שבועות כבר תתחילו לראות אצלו למידה ושיתוף פעולה, ואז תוכלו להתקדם הלאה ולהוריד בצהריים ואח"כ בלילה.