בני בן 9.5 חודשים. היתי איתו עד גיל 6 וחצי חודשים בבית ואז חודש וחצי הוא היה עם דודתי שמכיר אותה מהיוולדו. כעת הוא אצל מטפלת (מה-1.9)וקשה לו מאוד. עד כיפור היה בוכה הרבה מאוד ולא אוכל כלום. ממש עושה מרד. וכן לא מוכן לישון בשום פנים . לאט לאט החל להבין שאצלה אין להרדם על ידיים / ציצי וכו' אך הוא היה ישן בלול בסלון (ולא עם עוד שני הילדים בחדר9 כאשר מדי פעם מתעורר לראות עם היא נמצאת. אחרי כיפור היתה התקדמות מדהימה (שלושה ימים וכן בראשון שני9 ואז שוב חזר אחורה. בוכה הרבה, רוצה להיות הרבה על הידים שלה. לא רוצה לאכול ומתקשה מאוד לישון.
רקע: בני ינק עד עכשיו. קם הרבה מאוד פעמים בלילה, לא ידע להרדם לבד והיה זקוק לציצי על מנת להרדם. תמיד היה ילד ש"דורש" יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה טוב ועקשן מאוד.
לפני כשבועים התחלתי איתו בתנליך של ללמד אותו להירדם לבד (בגיל חצי שנה גם ניסיתי מס' שיטות ושום דבר לא עזר. היה מתקדם מעט וחוזר אחורה) ה"שיטה שלי" היא שלאחר ההנקה / בקבוק מניחה אותו במיטה בעודו ער ולא מרימה יותר. הוא קם נעמד, אני מחזירה לשכב וכך הלאה עד שנרדם. תחילה לקח 40 דק' עם בכי, כעת התקצר לרבע שעה עד שנרדם. הוא החל לקום 4 פעמים בלילה התקדם לשלוש פעמים, לפעמיים ושוב נסיגה וכעת שוב קם 4 פעמים ובוכה הרבה. אני עקבית מאוד בשיטה. מרימה אותו רק פעם אחת בלילה להאכלה. ב-3 ימים האחרונים אני גם יוצאת מהחדר לפני שנרדם והוא בוכה קצת ( דקה שתיים9 ואז אני שוב חוזרת ובוא נרדם. אם אני בחדר אך רחוקה ממנו הוא גם מתעצבן, רוצה שאהיה ליד המיטה שלו.
הפסקתי להניק לפני כשבוע.
אני חסרת אונים וכך גם המטפלת. היא לא יודעת מה יכולה להיות הסיבה לכך שהוא מעל חודש אצלה ועדין קשה לו להרדם לבד, בוכה הרבה, צריך את הנוכחות התמידית שלה... ואני חזרת אונים לגבי הלילות. מה יכלות להיות הסיבות לכך? האם אכן עקשן מאוד? תלותי? הניתן לטפל? מה עושים, בבקשה עזרה!