שלום רב,
בני בן שנתיים ושלושה חודשים ועד לפני כשבוע שעת ההשכבה הייתה יחסית פשוטה: סיפור, פיפי בשירותים, שיר נשיקה וחיבוק. היינו יוצאים מהחדר (בעלי או אני) כשהוא עוד ער, וכעבור זמן מה הוא היה נרדם. מדי פעם היה קורא לנו למים או לעוד נשיקה, אבל לא משהו דרמטי. לפני כשבוע (לא בשעת ההשכבה), שמתי לב שהוא לא נכנס לחדר שלו לבד (עברנו לדירה חדשה לפני כחודש וחצי) ומבקש ממני לבוא איתו. שאלתי אותו אם הוא פוחד וכשענה בחיוב שאלתי ממה והוא אמר שהוא פוחד מהענק שבחדרו. אמרתי לו שאנחנו יכולים לגרש את הענק ונכנסנו יחד לחדר וצעקנו עליו שיילך, וגם הראיתי לו את הקלטת של פים פם פה, שם יש ענק נחמד- אבל לא נראה לי שזה השפיע עליו.
יום למחרת הסיפור על הענק העברנו אותו ממיטת התינוק למיטת מעבר, ומאז שעות ההשכבה הפכו להיות קשות מנשוא: ברגע שהוא מבין שנגמר השיר ואנחנו עומדים לצאת מהחדר הוא נאחז בחולצה שלנו ומתחיל לבכות. אם יצאנו מהחדר, הוא מתחיל לצרוח ולבכות בבכי היסטרי, ולרדת מהמיטה. בכל פעם כשאני חוזרת ומרגיעה אותו, הוא נרגע אבל עד הרגע שהוא קולט שאני שוב עומדת לצאת ואז הכל מתחיל מחדש. ההחזרה שלו למיטה יכולה להיות גם מעבר ל- 60 פעמים (ואני בחודש שמיני, כך שלא קל לי להרים אותו..) וזה יכול להמשך כך יותר משעה וחצי, כשבסוף אני מרגישה בהתמוטטות, בעיקר כי אני לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון, ומה בכלל עלי לעשות. בנוסף, מכיוון שהוא מתעורר בלילה ומבקש ללכת לעשות פיפי (הוא גמול מזה מספר חודשים)- בלילות האחרונים אחרי הפיפי הוא מסרב לחזור לישון ובעלי נאלץ לשהות איתו בחדר עד שירדם, אחרת הוא יתחיל לבכות ולצרוח למשך המון המון זמן. והשהייה הזו יכולה להיות גם מעבר לשעה.
אני ממש מצטערת על האורך של השאלה, אני פשוט מרגישה מאוד חסרת אונים, כי מצד אחד אני רוצה שהוא יחזור להרדם בכוחות עצמו, אבל עכשיו משולבים כאן גם העצמאות והיכולת שלו לרדת מהמיטה וגם פחדים שאני לא יודעת איך להתמודד איתם.
אודה מאוד לכל עזרה,
רותם.