הפסקתי להניק לפני כשבוע (בהדרגה כמובן). הוא מתעורר פעם - פעמיים בלילה ומקבל מים. לפעמים הוא לא חוזר לישון בקלות ואני מרוב עייפות מעבירה אותו למיטה שלי.
אני סטודנטית - עד סוף הסמסטר הוא היה במשך שלושה ימים במעון באוניברסיטה ושאר השבוע איתי (גם כשהוא היה במעון הייתי באה להניק) וכרגע הוא נמצא איתי בבית במשך כל השבוע.
בעיקרון היה לו סדר יום קבוע וגם כיום אני מנסה לשמור עליו פחות או יותר הבעיה שברגע ששעות השינה משתנות זה משבש הכל..
ברגע שהוא עייף הוא הופך עצבני.. הבעיה שהוא לא תמיד נרדם (אחרי שעה של ניסונות) אז אני מוציאה אותו לשחק ואז הוא אחרי שעתיים הוא נהיה עייף בצורה כזאת שהוא נרדם יותר בקלות, אבל אז זה דוחה את שעת ההשכבה בלילה

בקיצור הכל בלאגן!

שלום לך.

את מעלה כאן מספר נושאים ביחד, שאולי הם קשורים זה לזה אצל בנך ואולי לא.

1. ילד עם רמת פעילות גבוהה (אי שקט?)- כפי שתיארת בשאלה המקורית.
2. קושי בהרדמות.
3. "חרדת נטישה" ותגובותיכם אליה.

אתחיל מהסעיף השלישי: לא בטוח שמדובר בחרדת נטישה. בדרך כלל מופיעה אצל תינוקות חרדת זרים, שמלווה לעיתים במה שנראה כחרדת נטישה כלפי ההורים- אך לרוב זה מתחיל בגיל מבוגר יותר מכפי שתיארת. יתכן שבנך פשוט גילה שאם הוא בוכה- נשארים ליידו וממלאים את רצונו, ואם זה כך כדאי להתחיל להרגיל אותו שלא תמיד ניתן לממש כל רצון שלו, ולפעמים עליו להתמודד גם עם תסכול (ברמה המתאימה לגילו). זה לא רצוי עבור ילד בן 11 חודשים לחשוב שכל רצון שלו תמיד יתמלא ובאופן מיידי, וצריך להתחיל להבחין בין צרכים "דחופים" לבין צרכים פחות דחופים, לבין רצונות- שלא בהכרח תמיד ממלאים אותם עבורו.

לגבי הסעיף הראשון- ראי גם את תשובתי לתמי (שאלה אחת מתחתיך). אם הפעילות הרבה של בנך גובלת בתחושת אי שקט- יתכן שיש בעיה בוויסות תחושתי, ואם זה כך- זה עשוי להשפיע גם על היכולת להרדם. כדי לברר זאת- התייעצי עם רופא התפתחותי.
אם אין בעיה של וויסות- אז צריך להתייחס להרדמה במישור של הרגלים, וצריך להתחיל להרגיל אותו שההרדמות היא באחריותו. ראי בעניין זה את תשובתי לקטיה.

בברכה,

ענבל צור שולשטין
(M.A.) פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il