לדעתי , קודם כל את חייבת להעביר אותו למיטה שלו כי בגלל הקירבה אלייך הוא מתעורר הרבה לינוק . אני גם ממליצה לך לקרוא את הספר "לישון בלי לבכות " של אליזבת פנטלי.

אצלי , טפו טפו טפו , יש שיפור ביומיים האחרונים - החלטתי להפריד לו בין האכילה לבין ההירדמות , כלומר לדאוג שיהיה שבע כשהולך לישון , גם אם זה ע"י הנקה , אבל שההירדמות תיעשה בצורה אחרת - למשל בידיים / בעגלה / במיטה שלו כשאני לידו ומלטפת אותו וכו' . בינתיים זה עובד .
כבר הייתי נורא מיואשת ומדוכאת מהמצב הזה שהוא תלוי רק בי ואין לי חיים .

תנסי גם , ואל תיבהלי מקצת בכי ..
בהצלחה.

שלום אירית.

בנושאים רבים של חינוך אני בעד הדרגתיות. אך במקרה המסוים הזה- בגלל גילו של הילד, ותכיפות ההנקות, נראה לי שנסיון להדרגתיות רק יבלבל אותו. הוא הרי לא יודע כמה זמן חלף מהפעם הקודמת שהוא ינק.
חשוב קודם כל שתבררי עם עצמך האם אם את שלמה עם כך שמספיק לך עם ההנקה בלילה. לפעמים חלק מהקושי בהורדת כמות ההנקות הוא כי האמא עצמה- בין אם במודע ובין אם שלא במודע- עדיין לא השלימה לחלוטין עם הצעד, שיש בו משום צעד נוסף ב"פרידה" בינה לבין התינוק, שהולך וגדל והופך פחות תלוי בה.

אם וכאשר תרגישי שלמה ובשלה לכך לגמרי- אני מציעה לעבור לגמרי מהנקה בלילה- לבקבוק. יש להקדים לכך מספר ימים בהם תחזרי ותאמרי לבנך שבעוד כמה לילות הוא כבר לא ינק מהציצי בלילה אלא ישתה מבקבוק (למרות גילו הצעיר- הוא יקלוט ויבין משהו מהכוונה שבדברים, וזה יכין אותו לשינוי).
ובערב שבו תעשי את השינוי עצמו- יש לחזור על ההסבר, ולומר שזה יתחיל מהלילה, ולהראות לו איפה הבקבוק יהיה מונח, וכד' (לשתף אותו במה שצפוי).

המעבר דרך שלב של בקבוק אינו הכרחי אמנם (זה לא נחוץ בגילו מבחינה תזונתית), אך זה יעזור לך להיות שקטה שאין כאן עניין של רעב. (אם הוא רעב- אז יש לו פתרון של בקבוק, ואם אינו רוצה בו הרי שזה מתוך קושי להתרגל לשינוי, ולא בגלל רעב).

בברכה,

ענבל צור שולשטין
(M.A.) פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il