תמי שלום רב
את מעלה מספר שאלות ואנסה להתיחס לכולן.
שינה- זוהי שאלה מאוד אינדבידאולית ונתונה להשקפה ולתחושה של כל הורה. ישנן תפיסות שונות בתחום כמו זו של עקרון הרצף, הגורסת שמקומו הטבעי של התינוק בלילה יחד עם הוריו. מנגד, גישות רבות מעודדות שינה בנפרד הן בשל פרטיותו של ההורה והן בשל סיבה קריטית יותר- תאונות שארעו כאשר הורים מחצו את תינוקיהם תוך שינה ועוד. ועל כן- הכל שאלה של העדפה אישית. שינה בנפרד אגב יכולה להיות גם באותו החדר א במיטה נפרדת, לפחות בחודשי החיים הראשונים. התשובה אם כן, טמונה בתחושה האישית שלך עם המצב, שכן אין כאן באמת נכון ולא נכון. אם נוח לך, מרגיש לך נכון ואינך מרגישה כי את מאבדת מפרטיותך תוכלי להמשיך בנוהל הקיים. במידה ואת אמביוולנטית או מרגישה שלא בנוח תוכלי להעביר את בתך תחילה למיטה לידך ומאוחר יותר לחדר משלה.
לגבי צחצוח השיניים רצוי מאוד לצחצח כבר למן ההתחלה. תוכלי להשתמש גם באצבעון (ניתן לקנות בחנויות לתינוקות) שנוח יותר ממברשת. או במטלית/ גזה לחה.
ובאשר לשאלתך על גבולות. זוהי שאלה מאוד כללית והיא נעה בין ילד לילד כאשר בגילאים של ביתך רצוי לשים גבולות יותר כמניעה לדבר מסוכן (כמו נגיעה בחשמל) שכן אין הפנמה עדיין של מותר ואסור. בנוגע לבכי בעגלה, נראה לי שכדאי לא לפעול על פי מתכון מסוים- אלא על פי המציאות של אותו הזמן. למשל- אם את פנויה ונוח לך להרים אותה כאשר היא בוכה עשי זאת. לעומת זאת אם ידייך עמוסות בדברים אחרים או שממש עוד רגע אתן בבית- לא להרים מיד זה גם בסדר. תסכול הוא דבר בריא במידה והוא לא נגרם בכוונת תחילה אלא מתוך המציאות היום יומית. מקווה שעניתי על הכל, אנחנו כאן אם צריך.

בברכה,
דנה הדר- מורט
(M.S.W) עו"ס
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il

"תסכול הוא דבר בריא במידה והוא לא נגרם בכוונת תחילה אלא מתוך המציאות היום יומית". שמזה משתמע שלא צריך להכריח את התינוקת בכוח לשבת בעגלה או במיטה במטרה לחנך. תודה על החיזוק.