שלי שלום.

אנא כיתבי בהמשך לשאלתך- מהם תגובותייך ותגובות הסביבה הקרובה כאשר הילדה עושה צרכיה בתחתונים, ואז אוכל להתייחס לשאלה בצורה יותר רלוונטית למצב.

בברכה,

ענבל צור שולשטין
(M.A.) פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח

שלום שלי

בדרכ התגובות הינן : 'אוי, למה עשית פיפי/קקי בתחתונים?' חבל כל כך ...את ילדה גדולה ....' ואז אנחנו מתחילים בפירוט של ילדים ובני דודים שלה שעושים פיפי בשירותים ופירוט של תינוקות שעושים פיפי בחיתול - כמו אחותה הקטנה לדוגמה ...

תודה !

הי שלי.

התגובות שאת מתארת אינן התגובות המתאימות אשר יעזרו לה להתקדם בגמילה, כיוון שאלו הן תגובות המשדרות אכזבה ממנה, ושהיא עשתה דבר לא טוב (ואולי גם כעס- תלוי בטון שזה נאמר).
על מנת להצליח בתהליך הגמילה- ההקשר כולו צריך להיות חיובי ותומך. הילדה צריכה ללמוד התנהגות חדשה, ולא פשוטה ללמידה (מבחינה רגשית), ותפקיד המבוגרים הוא לעודד ולתת תחושה שסומכים עליה שלאט לאט היא תגיע למטרה. המטרה צריכה להיות משותפת - שלה ושלכם ההורים.
הגישה צריכה להיות שמציעים סיר/אסלה ומעודדים לכך, אך ללא כל לחץ, וללא מסרים שליליים כאשר בורח לה. כל מסר שלילי שכזה רק מרחיק אתכם מהמטרה.
לכן: עיברו למסרים חיוביים בלבד, תוך אמונה ברצונה ויכולתה לעשות את השינוי. אם "בורח" לה- אימרו: לא נורא, הפעם ברח ואולי בפעם הבאה תצליחי לעשות בסיר".
ודרושה המון המון סבלנות מצידכם: זה לא יקרה תוך יום אחד, כי זה תהליך, ובעיקר שההתחלה הייתה כבר בכיוון שייצר הקשר שלילי לנושא- כך שייקח קצת זמן "לתקן" את תחושתה השלילית כלפי התהליך.

בברכה,
ענבל צור שולשטין
פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח