נכדי בן 5 חדשים. ( בן של ביתי)- נולד בלידה שביתי מכנה " טראומטית " עבורו.
כיוון שכך - לדבריה - זו הסיבה שהוא בוכה הרבה ובעיקר בכי צרחני ונרווטי- זרים ששומעים באים בבהלה לבדוק מה קורה.
עדיין לא החזקתי אותו על ידי ( יש לי 2 נכדים מעט גדולים יותר שאני להם " אמא שניה"- מהבן ומבת נוספת)-כי מיד כשמרגיש שהוא לא על אימו - מתחילות צרחות רמות.
העניין שאני פונה לפורום הוא אסטרטגיה של הבת שטוענת שרק היא יודעת מה צריך להעשות ובשניה שהוא משמיע קיטורים - ואפילו לא בכי (" למה שיגיע לבכי?")- היא לוקחת אותו מזרועותי, מרגיעה ורק אז מחזירה אלי.(מילא לדעתי אם כשבוכה היא לא נותנת לו לבכות כי הרי אמרתי שהוא נרווטי גם ככה -אבל שהיא לוקחת מזרועותי ועוד כשלא מבכי ממשי -נראה לי נורא).
אני כעוסה על מהלך שכזה שכן בעיני היא הופכת אותו ליותר ויותר תלותי בה.
הילד אפילו לא מגיב אלי כאילו לא מזהה אותי.(חוץ מזה הוא מגיב להצחקות שאני עושה לו וגם מפותח מוטורית)
אבקש לדעת מה דעתכם במהלכים של ביתי.(אציין עוד שעד כה עשיתי כל מה שביקשה - שאתקרב לאט ולא אקח במפתיע ואפילו זמן רב ישבתי איתה ולא החזקתי אותו.