סימה שלום,
קודם כל אני שמחה לשמוע שההסתגלות לגן מתקדמת יפה.
לגבי מה שקורה בבוקר, כדי שאוכל לענות לך אני צריכה יותר פרטים. מה סדר היום שלכם בבוקר? מתי הוא מתחיל לבכות? מה אתם עושים כשהוא בוכה? כמה עוד ילדים יש בבית ומה קורה איתם כשמתחיל הבלאגן? ממתי התחילו הבעיות בבוקר? מתחילת המעון? איפה הוא היה לפני הכניסה למעון ואיך התנהלו הבקרים בעבר?
אשמח לענות לך כשאקבל תמונה יותר מלאה של מה קורה ואיך אתם מגיבים?

בברכה,
ד"ר מיכל נחמיאס
פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il

ד"ר מיכל, שלום!
בעניין השאלות שהעלת, הריני לעדכן אותך:
סדר היום שלי הוא ככה - אני מתחילה את העבודה ב8:30 כך שבשעה 7:00 אני מעירה את הילדה שלי בת התשע לקראת ההתארגנות לבית הספר ותום הבן שלי מתעורר לבד מוקדם בבוקר כבר בשעה 6:30.
בעלי מדי בוקר יוצא לעבודה מהבית ב5:00 בבוקר כך שלא יוצא לתום לפגוש את אבא שלו בבוקר.
בחגים ובימי שישי שבת בעלי לא עובד וכמובן שזה נופל בימים שגם אין מעון ותום חושב שכשאבא שלו בבית אז גם הוא בבית.
נוצר מצב כשהוא מתעורר ורואה שאבא שלו לא בבית אז הוא מבין שהוא הולך למעון ומתחיל לבכות שהוא רוצה את אבא והבעיות מתחילות מרגע שהוא פוקח את העיניים ומבין שאבא לא בבית.
אני מסבירה לו שאבא בעבודה ומנסה לא להיכנס ללחץ, מתחילה להלביש אותו והוא ממשיך לבכות ואומר לי "לכי מפה" ומתחיל להתייחס אליי מאוד לא יפה הוא מסרב שאני אתקרב אליו ומצד שני הוא נדבק אליי גם, תופס לי את הרגל ומסרב לזוז ממני תוך כדי שהוא אומר לי לכי ממני
נטלי הבת שלי מתארגנת לבד לקראת הבית הספר במהירות וכשהיא מסיימת היא מנסה לשמור עליו כדי שאתארגן גם לקראת העבודה למרות שגם הסידור הזה לא הולך לנו כי הוא ממשיך עם הבכי.
הבעיות האלה התחילו מאז שהוא נכנס למעון . לפני שהוא נכנס למעון והיתי לוקחת אותו לסבתא שלו הבעיות הללו לא היו קיימות, הוא לא היה עושה לי בעיות הוא היה משחק עד שאני מתארגנת.
אני מנסה לא להיכנס ללחץ למרות שאני הרבה פעמים מתעצבנת וצועקת על נטלי הילדה שלי למרות שברור לי שהיא בכלל לא אשמה, אני מתחילה להגיד לנטלי תעזרי לי עם תום והוא מנסה לעזור לי אבל לא הולך לה. איך שהוא אנחנו מתארגנות באוירה לא נינוחה בכלל ויוצאים מהבית.
מקווה מאוד שהתמונה יותר ברורה בתקווה שתעזרי לי
ותודה לך מראש!

סימה שלום,
קודם כל אני רוצה לומר שלארגן בוקר בוקר שני ילדים לבד זו משימה קשה, וכשמתווסף לכך הקושי החדש עם הכניסה למעון זאת כנראה הופכת משימה קשה מדי. כרגע נשמע שנכנסתם שניכם (את ותום) למעגל שקשה לכם לפרוץ אותו. הבן שלך, ברגע שרואה שאביו אינו בבית מבין שיצטרך ללכת למעון, ואת מתחילה את הבוקר כבר בידיעה שהולך להיות קשה ולחוץ. כדי לשבור את המעגל הזה, בו לשני הצדדים יש ציפיות לא טובות לגבי מה שהולך לקרות, הייתי מנסה להתחיל את הבוקר אחרת. לפי מה שאת מתארת יש בערך חצי שעה בין הזמן שתום מתעורר לזמן שבו עליך להעיר את נטלי. אפשר לנסות לנצל את הזמן הזה לפעילות משותפת נעימה לשניכם. למשל, להקריא לו סיפור, לשחק יחד משהו, ואולי אחר כך ללכת להעיר יחד את נטלי. דבר נוסף שהייתי מנסה זה להוריד את רשימת המטלות בבוקר למינימום, מה שיעזור לך להיות פחות לחוצה. למשל את הכריך לילדה אולי בעלך יכול להכין לפני שיוצא לעבודה. את ההתכוננות שלך אולי כדאי להתחיל לפני שתום מתעוררף כך שכשהוא כבר מתעורר לא ישארו לך כל כך הרבה משימות.
דבר נוסף שחשבתי לבדוק זה האם ישנה אפשרות שבעלך יצא לעבודה בשעה מאוחרת יותר, לפחות בחלק מהימים, וכך יעזור לך בהורדת הנטל. נשמע שכרגע כל בוקר כזה שמתחיל מבהיל אותך ואת מתחילה אותו לא רגועה ועם ציפיה לבעיות. צריך לנסות כל דבר שיעזור לנטרל את הציפיה הזו.
מקווה שמשהו מהדבירם האלה יעזור,
בברכה,
ד"ר מיכל נחמיאס
פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il