הי מיכל.

למרבה המזל, לא צריך לעשות כלום כדי למנוע את זה... זו התנהגות טבעית לחלוטין של ילד בגילו של בנך! בגיל זה מתחילה בדיקת גבולות אינטנסיבית אצל רוב הילדים, שלעיתים קרובות מתבטאת בדיוק כך: שכיבה על הרצפה וצרחות.

אז למנוע- אין כל צורך. ומה בכל זאת עושים כשזה קורה?
קודם כל- לא מתרגשים, ולא מתרגזים. שנית- ממשיכים לעמוד על קיומו של הגבול שהוצב.
שלישית- מציעים לילד עזרה להרגע- ברגע שהוא יהיה מוכן להעזר. לפעמים זה יכול לקחת זמן ארוך עד שהוא בכלל יהיה מוכן "לרדת מהעץ"...

לעומת זאת, אם מוותרים לילד כאשר הוא צורח- זה גורם נזק חינוכי לטווח הארוך, כיוון שהוא ילמד שהוא יכול להשיג הכל בעזרת מניפולציה כזו או אחרת.

בברכה,

ענבל צור שולשטין
(M.A.) פסיכולוגית קלינית
קבוצת שיח
www.siachgroup.co.il