בתנו בת שנתיים וחצי, מאז שנולדה תינוקת חדשה במשפחה יש לה הפרעות שינה קשות: נרדמת ברצון במיטת מעבר אחרי טקס שינה וסיפור כשמישהוא איתה בחדר. במהלך הלילה מתעוררת בבכי ובצעקות (כל לילה שלישי בערך) .אם אנחנו עדיין ערים היא מתעקשת שנישאר איתה בחדר עד שתרדם. לפעמים נרדמת מייד ולפעמים לא ואז אנחנו לא יכולים לעזוב את החדר כי הצרחות מתחדשות. גם אם היא נרדמת הרבה פעמים זה חוזר על עצמו כמה פעמים בלילה.
אם אנחנו כבר ישנים היא רוצה להכנס למיטה שלנו. גם במקרה הזה לפעמים היא תרדם ולפעמים לא.
בחלק מהמקרים אם לא הצליחה להרדם בזמן היא כבר לא מצליחה להרדם ואז היא נכנסת למצב של היפר אקטיביות- משתוללת שרה צועקת, ככה במשך כשעה וחצי לפחות עד שהיא מתעייפת ונרדמת.
אנחנו מוותרים לה גם בעניין של להשאר איתה בחדר עד שנרדמת וגם בעניין הכניסה למיטה שלנו רק בגלל שאנחנו לא יודעין להבחין מתי היא במצוקה אמיתית (סיוטים וחרדות) ומתי היא עושה מניפולציות. הרבה פעמים גם מרגישים שזה מתחיל ממצוקה אמיתית אבל כשהיא נכנסת לשלב של ההיפראקטיביות ההתנהגות שלה הופכת גם למניפולציה.
בנוסף יש לה תופעה חדשה ומטרידה -כשהיא לא מצליחה להרדם לפעמים במשך כשעה לפחות (עד שעוברת לה השינה לגמרי) היא פשוט יושבת במיטה וממוללת באצבעות את החולצה שלה.זה סוג של התנהגות שנראית לנו אובססיבית וגם אולי מצביעה על מצוקה נפשית. האם זה נורמאלי?
ואיך מתמודדים עם הפרעות השינה? עם הצורך שלה שנהייה איתה בחדר לאחר שמתעוררת? והאם נכון לתת לה להכנס למיטה שלנו אם מדובר בסיוטים?תודה