קראתי את דברייך והדבר הראשון שבא לי לעשות זה להבטיח לך שיהיה בסדר. מין אינסטינקט כזה. אבל אני הרי לא מכירה אותך, ובטוחה שבין השורות המעטות שכתבת מקופלים הרבה הרבה דברים שאין לי מושג לגביהם... אז רק שני דברים כלליים: הראשון- הפחד, ההתרגשות, החרדה והבכי מלווים הרבה מאד נשים בשבועות האחרונים של ההריון. גם כשהנסיבות פחות מלחיצות. אולי אפילו את חווית תחושות דומות בעבר, לפני הלידות הקודמות.זה נדמה לי תמיד כהתכוננות של הנשמה: כמו שהאגן מתרכך לקראת הלידה,כך גם הנשמה עושה תרגילי מתיחה לקראת הלידה הצפוייה.תני לה.דברי, כתבי, בכי. אל תבהלי.
השני-תינוק קטן צריך מעט. החגים עברו, הילדים בבית הספר, הימים קצרים. מיומנויות הטיפול יחזרו אליך כשהוא יגיע (אני מקווה שאת יודעת לרכב על אופניים וישכנע אותך שאגיד שזה כמו לרכב על אופניים...), יהיה לך את הבוקר להשקיע בזוגיות שלך איתו(או איתה). יהיה בסדר.
אני מקווה שיש לך תמיכה לימים הראשונים -אוכל, טיפטיפה מנוחה וכו', ואז אני מאחלת לך שתתחיל תקופה חדשה ואיתה קושי אבל גם הרבה שמחה, אהבה וסיפוק.
אשמח לדבר איתך גם בטלפון אם תרצי.

יערה היקרה,

אני כל כך מבינה אותך!

ואולי בעצם כבר ילדת??

אני כעת משתתפת בקורס מטעם תכנית "אם לאם בקהילה", ואנו מחפשות (כל התלמידות של הקורס) נשים שבקרוב יולדות, או ילדו בחודש האחרון, כדי ללות אותה בתחילת דרכה האמהית - במהלך 3 החודשים.

התכנית הזו כבר קיימת כמה שנים, בהצלחה רבה וישנן עדויות רבות של אמהות על כמה זה נתן להם וחיזק אותן.

נשמח מאוד לתת גם לך את השירות - הוא ללא תשלום, בהתנדבות, ואת כל התמיכה והליווי שרק אפשר.

אל תהססי להתקשר אליי - 054-4895545.

נשימה עמוקה. ...
בסוף זה יסתדר...

ברגשי אמפטיה רבה,