תמי שלום
אני דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון ואני ערוכת מחקר של תהליך הסתגלות לגירושים. אני מחפשת אנשים שהתגרשו או נפרדו בארבע השנים האחרונות ויש להם לפחות ילד אחד מתחת גיל 18אשר מוכנים לענות על שאלון אנונימי, אותו אני שולחת בדואר. האם תהיה מוכנה לענות על השאלון? אשמח לקבל תשובה למייל שלי. תודה רבה ערגה

המייל של erga@ry.otg.il ,תודה ערגה

שאלתך מורכבת.
אכן אישה שאינה עובדת, זכאית בנסיבות, למזונותיה. אישה שעובדת אינה זכאית למזונותיה. קיימת חשיבות רבה בשאלתך אם הוא לא עבד מפני שלא רצה או מסיבות אחרות.
יש לך האפשרות לטעון טענות משפטיות שונות לגבי חלוקה של איזון משאבים, כמו לדוגמא חלוקה על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. ניתן גם להקדים, בנסיבות, את מועד הקרע.
בכל מקרה הייועצי עם עורך דין שעוסק בתחום כדי למקסם את התוצאה עבורך.

אין תשובה זו מהווה תחליף לייעוץ מעורך דין.

בברכה,

ערן עזרא, עו"ד

הוא לא עבד, כי הוא מפונק וכי הוא התרגל שהוריו מימנו אותו רוב חייו.. והוא החליף אותם בי. כמובן שבבית המשפט הוא משקר במצח נחושה שהוא היה עקרת הבית, למרות שמעולם לא הזיז כוס או טיפל בילדים.
עורך הדין שלי, לצערי, לא ממש מצליח להתמודד עם המקרה. אבל מה שרציתי לדעת זה באופן כללי : למה הבטלנים מרווחים על פי חוק ? זה אומר שעדיף לאישה / לגבר, על פי החוק לא לעבוד, והרווח הכלכלי אחרי הגירושין מובטח.
למה אישה שלא עבדה, ושלא עשתה שום דבר בבית, כי היתה לה עוזרת. מטפלת וכו, זכאית למזונות אישה ומזונות ילדים, ואני שעבדתי כל השנים כמו חמור,גם בבית וגם בחוץ, כדי לשמור על שלום הבית, אומרים לי - ככה התרגלת, בעיה שלך. תמשיכי לפרנס את עצמך, וגם פוסקים לו מזונות אפסיים, למרות שהאיש בעל תואר שני.כוון שהוא "התרגל" לא לעבוד. האם אני מקרה חריג ? אני חושבת שיש כאן עוות ואי צדק של החוק. גם כשמדובר במקרה ההפוך. ( גבר עבד ואישה חיה חיי בזבוז ומותרות ) מה דעתך ?

לצערי אני מבינה שככה זה פשוט, במדינה שלנו.
מה שעצוב זה, שמפספסים פה מי החלש ומי החזק.
כביכול, זו שעובדת, המנוצלת, היא החזקה.
והבעל המתעלל, הוא החלש, כי היא הרי פירנסה אותו.
לפעמים מרוב שמנסים להיות "הוגנים"
דורסים ברגל גסה את החלשים באמת.
עצוב.