דרורית שלום ,

התייעצות לגבי בני בן השש וחצי , וקרוב משפחתו באותו הגיל:

היום בני היה אצל הקרוב , נקרא לו לצורך העניין רותם.
אמא של רותם , אשה יקרה לליבי ומקסימה אך אני לא מסכימה איתה לרוב בענייני חינוך - ארחיב בהמשך, סיפרה לי בטלפון שהם עושים אמבטיה ביחד , ואחר כך היא תקפיץ אותו הביתה . תוך כדי שיחה היא אמרה שהם מסבנים אחד את השני , והם מבסוטים.היא אמרה שהם משחקים מאד יפה והיא לא עוצרת אותם. האמת - לא נראה לי , אבל אבל לא אמרתי הרבה , אלא רק רמזתי לגבול , ושכל אחד לגופו ובזה הסתיימה השיחה בנושא.

כשבני חזר , הוא הכין שיעורים ואחר כך אמר לי :

- אמא אני רוצה לספר לך משהו לא בסדר שעשיתי , ואני יודע שאת תכעסי.

- טוב שאתה מספר לי חמוד. מה קרה ?

- רותם נישק אותי בבולבול , ואז הוא אמר לי גם לנשק לו , אז נישקתי לו גם.

?????????

הייתי המומה ברגע הראשון , אחר כך כבר לא . הילד הוא ילד מאד בעייתי , וכמה שאני אוהבת את אמא שלו , אני לא מסכימה לדרך החינוך שלה או ליתר דיוק - אי החינוך. הילד מאד בעייתי גם כך , עם בעיות רגשיות רבות שלא מתאימות לגילו (נשאר שנה נוספת בגן) ולאף אחד אין כח להתמודד איתו אז גם בענייני חינוך ולימוד אין ממש התמודדות.

מיד הרמתי לה טלפון וסיפרתי לה , היא אמרה שהיא תדבר איתו על זה (בכל מקרה היא מתכננת להתחיל איתו טיפול).

אני שוחחתי עם בני , והבהרתי שוב שזה לא מקובל עלי , שיש איברים פרטיים שאף אחד לו נוגע לו בהם - לא מבוגרים ולא ילדים , וגם הוא לא נוגע לאף אחד. הוא מבין את העניין , האמת שהוא הבין מההתחלה כי הוא פתח בזה שהוא עשה משהו לא בסדר. ביררתי איתו את הפרטים , וכששאלתי אותו למה הוא עשה את זה הוא אמר " כי רותם אמר לי ".

יש פה עניין , ללא ספק , השאלה כיצד להתמודד ? האם יש פה סקרנות אופיינית לגיל , או שיש פה משהו מעבר ? לא כל כך יודעת איך להתנהג . אני מרגישה שזה עובר את גבול הסקרנות הטבעית , אבל אולי אני טועה ...
העניין הוא שהם קרובי משפחה שגרים קרוב ומתראים המון , לא יכולה לאסור על מפגשים או משהו כזה.

סליחה על האורך , אשמח לתגובתך בנושא .

תודה ולילה טוב