הי דרורית,בני בן 5 בגן חובה. תיארתי קצת את הילד בשאלתי הקודמת (מספר שאלות לפני שאלה זו). במקביל להיותו מאוד מוכשר ומפותח לגילו מבחינה קוגניטיבית הוא ילד שנמנע לחלוטין מתחרות. כל משחק שהוא תחרותי הוא לא רוצה לשחק בו ואף אומר שזו הסיבה. הוא מסרב לשחק משחקי קופסה למיניהם, אפילו איתנו.לפני מספר חודשים שיחקנו משחק וכשלקראת סופו ראה שאני המנצחת הוא פרק את המשחק, התרגז נורא ולא הסכים לשחק. היו לו גם חוויות של נצחון ובכל זאת הוא לא מוכן בשום אופן. אנחנו שוקלים לרשום אותו לבי"ס הדמוקרטי. אנחנו מתחברים לגישה ולאני מאמין של בית הספר אך חוששים מההמנעות שלו מתחרות בבית ספר מסוג זה. ברור לנו שתחרות קיימת תמיד גם במישור הלא פורמלי, בעיקר בין ילדים, אך לא בטוחים שזה מספיק, לאור העובדה שמטעם בית הספר אין תחרותיות כלל. שוב אני מדגישה שאנחנו מאוד בעד העובדה שאין הערכות/ציונים ולא מתחברים לעידוד התחרותיות המונהגת בבתי ספר וגנים "קונבנציונלים". אשמח לשמוע את דעתך בנושא. האם יכול להיות שמסיבה זו, בית ספר דמוקרטי לא מתאים לו? האם זה בכלל נכון לחשוב, בעיניך, שתחרותיות היא דבר חשוב לכל ילד בכל שלב? תודה.