בגיל שנה וחצי צריך לדבר, למרות שהמסר העיקרי יובע באמצעים אחרים כמו תמונה, סרט, חולצה שנשאר בה ריח האם וכו'.
למרות שהגיל צעיר כל כך - כדאי לומר שאמא איננה, שקשה, שמתגעגעים, שאמא אהבה מאד.
חשוב מאד שהאב ודמויות משמעותיות אחרות ישארו בסביבה ולא יעזבו (למשל: לבטל כל נסיעת עבודה וכו') ושיחזרו להיות עם הפעוטה בצורה מאד קבועה, בשעה קבועה בכל יום. השיגרה חשובה מאד.
אם היא בגן - להמשיך לשלוח לגן ולהדריך את הצוות. חשוב לא להתעלם מהמילה "אמא" ולא להעלים את נוכחות המושג "אמא". יש נטייה כזאת מתוך ראייה מוטעית שכך מגנים על הילד מצער - אבל ההעלמה של זכר האם מקשה עוד יותר על הכל.
צפוי שהפעוטונת תיצמד פיזית לאב או לדמות אחרת, צפוי שתביע קושי בכל מיני בכל מיני צורות - וחשוב לאפשר לה זאת ולא לנסות לגדל אותה כ"גיבורה" ו"חסינה".

יש שאלות שהלב נשבר כשעונים להן.
זו אחת מהן.
קל זה לא יהיה.
כדאי מאד לפנות כבר עכשיו לייעוץ מקצועי ולהיתמך בייעוץ והדרכה מלווים לאורך זמן.