ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך
מנהל/ת הפורום: דרורית אמיתי דרור
ילד בן 6 שמקובע על משחקים מסוימים ולא גמיש כלל | לילי | 08:39 31/10/2010 | |||||
שאלה נוספת לגבי בני בן ה 6. הוא מאוד מקובע במשחקיו. כלומר, כשנפגש עם חברים מחליט מראש במה ישחקו (לרוב המשך של המשחק ששיחקו בפעם הקודמת שנפגשנו או המשך המשחק מאותו יום בגן), אם החבר לא מעוניין במשחק זה, מאוד קשה לו להתגמש. אני מרגישה שזה לא בא ממקום שתלטני שהוא רוצה שישחקו דווקא את מה שהוא רוצה אלא ממקום מאוד מקובע, מאחר ולרוב הוא מחליט מראש מה ישחקו. גם המשחק עצמו לא מאוד גמיש, הוא צריך להיות בדיוק כמו שהוא רוצה ואיך שהחליט על כל הדקויות. גם כשהוא משחק איתנו יש משחקים קבועים שהוא אוהב לשחק אותם בדיוק כמו תמיד (משחקי דמיון). עם חברים אני מרגישה שזה מהווה בעיה מאחר ולפעמים מגיעים למבוי סתום כשכל אחד מתבצר בעמדתו. חשוב לי לציין שהוא ילד מאוד דייקן ששם לב לפרטים ולדקויות ויכול להיות שזה קשור אחד לשני. אשמח לשמוע את דעתך.
|
|||||||
לילי - אני עונה על שתי השאלות ביחד | דרורית אמיתי-דרור | 07:56 02/11/2010 | |||||
שאלה ראשונה שעולה בדעתי: למה זה מפריע לכם? למה זה מדאיג אתכם?
האם משום שאתם נדרשים לתווך לו את הפעילות? האם זה עומס יתר עבורכם? האם אתם מרגישים שהוא במצוקה? האם זה מפריע ביצירת קשרים חברתיים? ועוד שאלות: מה קורה כשהוא אצל חברים? ובגן? כמה הוא מתרגל שם עצמאות? עולות לי, בשלב זה, יותר שאלות (שנראות לי חשובות) מאשר תובנות מושכלות. כתבי וספרי עוד על הילד ועל המשפחה. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך טל. 0522322420 036990742 |
|||||||
תשובות לשאלותייך | לילי | 20:57 03/11/2010 | |||||
זה מפריע לנו כי אנחנו מרגישים שהיכולת להעסיק את עצמך ולהנות מזה היא דבר חשוב, הרבה מבוגרים לא יודעים לעשות זאת או לא נהנים מזה וחייבים חברה של אדם נוסף כדי להנות, הם לא מספיקים לעצמם וזה נראה לי חבל. הייתי שמחה לעזור לו להיות אדם שאוהב להיות עם עצמו. בנוסף לכך זה מקשה עלינו להוות צוות הוואי ובידור. אני ממש לא מרגישה שהוא במצוקה ואין בעיה ביצירת קשרים חברתיים. להפך, הוא רוצה הרבה להיפגש עם חברים יותר מאשר להיות עם עצמו. לא כ"כ התייחסת לעובדה שהוא מקובע על משחקים מסוימים מראש, זה כאמור דווקא קורה כן באינטראקציות חברתיות. תודה
|
|||||||
לילי, אם זה לא מפריע לילד - אני מציעה לא להיכנס ללחץ של "לשנות את דרכי ההתמודדות שלו עם הסביבה " | דרורית אמיתי-דרור | 15:35 05/11/2010 | |||||
כדאי להציע לו אופציות, לשתף את הגננת בהתלבטות שלכם ולבקש את התייחסותה בהתאם בחיי היום יום בגן, לתת לו תפקידים ואחריות בגן וכו'.
אני משערת שהגננת תגיד שהיא לא רואה כל בעייה בגן ושהוא יוזם תהליכים ופעילויות. ישנה אפשרות שהוא "מדבר" איתכם בעניין הזה - ולאו דווקא עם העולם בחוץ. כלומר: הוא אומר לכם משהו על הצורך שלו בתוך המשפחה, על הדרך שבה הוא מפנים אתכם וקולט את הצרכים שלכם. שווה לבדוק. ספקו לו בצורה מתונה את מה שהוא צריך - אבל שחררו אותו להתנסויות משלו (בלי להכריז על כך ובלי לחץ - וגם בלי תחושה של "זה עומס בשבילי"). אם העניין הפך למשהו מעיק במשפחה - כדאי אולי להתייעץ ולראות מה מקורותיו - ואז לפתור אותו ביתר רגישות, הבנה וקלות. אם זה לא ממש מעיק - הניחו בינתיים לעניין. כתבי שוב בעוד חודש וספרי מה קורה. צטטי את התכתובת הזו - כדי שאבין על מה מדובר. בהצלחה, דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך טל. 0522322420 036990742 |
|||||||