שלום דרורית,
שניה לפני שאני פונה לייעוץ/טיפול, היתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא.
בני בן 3 (בן אמצעי לאחות בת 5 ותינוק בן חצי שנה).ילד מלא חיים, מקסים, פעיל ואהוב. מקבל המון תשומת לב, מגע ואהבה (לא הרבה יותר מאחיו ולא הרבה פחות מהם)
כבר מגיל שנה וחצי לערך שלט באופן מפליא בצרכיו. הוריד חיתולים בלי בעיה. עד היום פיפי הוא עושה באסלה. אבל קקי- מעולם לא. ברגע שמרגיש צורך מביא חיתול ועושה. מנקים. ומוציאים את החיתול. חוץ ממקרים אלו- לא משתמש בחיתול כלל. (גם לא בלילה). יכול להתאפק ושולט בכך. אנו לא לוחצים כלל בנושא, אך מציעים לו לעשות באסלה, סיר, לעשות איתנו ביחד, לקרוא ביחד סיפור, ושום דבר... אם נגמרים החיתולים הוא פשוט מתאפק המון..
לאחרונה, מזה כשלושה שבועיים -ולאחר וירוס בבטן שלווה בכאבים לא קלים כשבוע - הוא לא עושה את יציאותיו כרגיל (קקי בלבד). הוא מתאפק כמה ימים. ואחר כיומיים-שלושה- ארבעה שהבטן מתחילה לכאוב לו (אוכל רגיל ומתנהג רגיל) - מתחילת סאגת חוסר הסבלנות. לפרקים - הוא מתהלך בוכה, רוצה על הידיים, רוצה ליטופים בבטן (כמו שעשינו לו כשהיא חולה)ואחרי בכי ארוך רץ להביא חיתול - ועושה קקי רגיל לגמרי.
אנו לא יודעים מה גורם לזה ואיך אפשר להקל עליו או לעזור לו לחזור להתנהלות רגילה. וכמובן - איך אפשר לגמול אותו מהחיתול (אם בכלל).
אשמח לדעת את דעתך.