חלקם מתאימים לסוג של פוביות וחלקם לפחדים אחרים.
אני מציעה שתפני לאיש מקצוע שיעזור (אחרי היכרות עם הילדה) להבין את המכנה המשותף שעומד מאחורי הפחדים וינסה להבין את ההיסטוריה הפרטית של הילדה ושל המערכת המשמעותית לה (משפחה, גן, חברים...) .
עבודה עם איש מקצועי יכולה לעזור מאד.
יש עוד הרבה שאלות שאמורות להישאל, כמו: איך היא בגן? מה אומרת הגננת? איך היא מתפקדת? האם הפחדים עוצרים אותה מלהיות פעילה במשהו? להשתתף בחוויות? ליצור קשרים עם ילדים? ליזום? להיענות?
האם הפחדים מובעים בסיטואציות מסויימות? מול אנשים מסויימים? בכל מצב?

ובמקביל:
נסי לאפשר לילדה סביבה לא מאיימת, להקשיב לה יותר ממה שאת עושה היום (גם אם את מקשיבה לה המון...) ולהקשיב גם למה שהיא "מספרת" או "לא מספרת" בין השורות.
ההקשבה הזו יכולה להתבטא בכך שתתני לבטא את עצמה באמצעות אמנות (ציור, פיסול, עבודה בחומרים...), כתיבה (זו יכולה להיות גם "כתיבה" מוקראת לתוך טייפ שמקליט), תנועה ומוזיקה.
עצם הביטויי החופשי והמשתחרר יכול בהחלט לעזור.

דרורית אמיתי-דרור
מומחית לגיל הרך
יועצת להורים ולאנשי חינוך
טל. 0522322420 036990742