בוקר טוב דרורית. בני בן 6, בגן חובה. יש לו חבר מאוד טוב מהגן והם מאוד קרובים ונמצאים הרבה יחד גם אחרי הצהריים. בגדול הבן שלי הוא טיפוס "זוגי" כלומר כשיש לו חבר טוב הוא די בלעדי איתו, רוצה להיות כל הזמן בקרבתו ועושה פעולות אקטיביות כדי להיות כל הזמן ביחד. זה תקף גם למשל אם אנחנו יוצאים לטיול כמה משפחות ובאותו הטיול הוא "זוג" של אחד הילדים אז הוא כל הזמן יקפיד שזה יהיה כך למשל יקרא לילד שיחכה לו, ידביק את הקצב שלו כדי להיות לידו וכו'. חשוב לי לציין שזה לא פוגע ביכולתו וברצונו בעוד קשרים ובהחלט הוא לא החבר היחיד שלו (וגם בסיטואציות אחרות כמו זו שתיארתי בטיול הוא נמצא עם עוד ילדים). לי נראה שהוא צריך את החבר הבן זוג הצמוד כי זה נותן לו בטחון. החברות בינו ובין החבר בגן טובה גם מדיווחי הגננת. יחד עם זאת אני חוששת מתלות של בני בחבר. הוא מספר שביום שהוא לא מגיע לגן, משעמם לו בגן (שוב, עדין מספר שהוא משחק עם אחרים). כעת החבר נעדר מהגן לתקופה של חודש ובני דווקא מסתדר ונהנה אך עדין אומר כל הזמן שמאוד מתגעגע אליו. בשנה הבאה יהיו יחד בבית ספר (בתקווה שבאותה כיתה) ואני תוהה לגבי תלות זו. גם אם זה לא יהיה עם חבר זה, אני מניחה שזה יהיה עם חבר אחר כי זה דפוס אצל בני (היה אותו דבר בשנה שעברה עם ילד אחר). אשמח לשמוע את התובנות שלך.